בנין כי״ח לבנים, שנת 1971,
המבנה יועד להריסה ובמקומו נבנה ״בנין כלל״ ברחוב יפו פינת כי״ח, שהוא ללא ספק מתמודד ואחד הפייבוריטים לתואר –
הבנין המכוער ביותר בעיר.
עם פתיחתו המתוקשרת עורר הבניין עניין בעיר כקונספט חדש ועדכני , קולנוע כפיר שנחשב קולנוע מודרני לתקופה מוקם בקומה התחתונה של המבנה, וחללים אין סופיים לצד מדרגות שלא נגמרות, וריצוף אבנים חצץ חומות ומכוערות השרה במקום אווירת קרירות, חוסר אורינטציה בחלל, כיעור מהודר וחוסר ידידות מופגן למבקר.
מעל השטח המסחרי הוקם מגדל משרדים שמתהדר באותה האווירה המפוקפקת.
הנדסת האנוש והתכנון הלא מובן יכול לשמש כמשימת ניווט בתכנית ריאליטי עכשווית, עוד סיבה שלכל החנויות במרכז שקרובות לכניסות הרבות לבניין מודבק דרך קבע דף בכתב יד -״כאן לא מודיעין״..
אגדות אורבניות מספרות על מבקרים שהגיעו למתחם, ומקום המצאם לא ידוע עד היום.
בנין ובטון לא מתכלים במהרה, ותכנון לקוי ובניינים מכוערים ניצבים עוד עשורים קדימה כפצע וצלקת מכוערת בנוף העירוני.
ישן לצד חדש,
מודרניות ותכנון לקוי לצד בניינים הסטוריים מרשימים, ועיר אחת.
שבת של שלום לרחוק ולקרוב.
צילום-ראובן מילון
