עוד משישי של ירושלים של פעם,
והפעם- בניין בנק אנגלו- פלשתינה רחוב יפו ,1940.
בנק אנגלו פלשתינה נקרא עד שנת 1931 בנק אפ”ק והיה המוסד הפיננסי המרכזי של היישוב היהודי בארץ ישראל, מתקופת השלטון העות’מאני, במהלך כל שלטון המנדט הבריטי ואף אחרי הקמת מדינת היהודים ובמהלך שנותיה הראשונות .
הבנק נוסד בשנת 1902 בלונדון בשם “חברת אנגלו-פלשתינה”, במטרה לפתח ולטפח יוזמה עסקית בתעשייה, תשתיות, בנייה וחקלאות בארץ ישראל ברוח חזונו של בנימין הרצל ונוסד על ידי הבנקאי ההולנדי יעקובס קאן.
המילה בנק נעדרה במכוון בשל הרצון להימנע מדרישות מיוחדות של השלטון הבריטי בלונדון בהקמת בנק מסחרי.
משרדיו הראשונים של הבנק נחנכו ביולי 1903 ברחוב יפת בעיר יפו, שהייתה עיר הנמל החשובה בארץ של תחילת המאה ה-20 ונתן שירותים פיננסיים לאיכרי המושבות וסוחרי יפו היהודים והערבים.
בשנת 1904 נפתח סניף הבנק הירושלמי שבתמונה, ברחוב יפו, בסמוך לבניין הדואר הנראה בתמונה מימינו, ומול כיכר ספרא ובית העירייה של ימינו, בתכנונו של האדריכל אריך מנדלסון שתכנן בין היתר גם את בית החולים הדסה הר הצופים, את בית החולים רמב”ם בחיפה את בית זלמן שוקן בירושלים ועד.
ירושלים הייתה אז מרכז השלטון העות’מאני המקומי בה ישבו הפאשא הטורקי ופקידיו ועוזריו, הרבה לפני טרנד השפמים העכשווי.
הסניף הירושלמי שימש גם כמרכז הכספים של כספי החלוקה והתרומות שהגיעו מיהדות הגולה .
בארץ פעלו באותה התקופה עוד שלושה בנקים נוספים-
דויטשה פלשתינה בנק, בנק אימפריאל עותמאן ובנק קרדיט ליונה, ובנק פרטי נוסף שפעל בירושלים בשם בנק משפחת ולרו.
במשבר הבנקים שפרץ בארץ בשנת 1933 היה בנק אפ”ק היחידי ששרד ואף העניק סיוע לבנקים האחרים.
מאוחר יותר נפתחו סניפים נוספים של הבנק בחברון, חיפה, צפת, טבריה, וערב מלחמת העולם הראשונה נפתח סניף נוסף גם בעזה, ששימש בעיקר למימון המסחר בחיטה שגודלה בדרום הארץ ובהקמת היישוב רוחמה, 90 שנה לפני שהכסף לעזה עבר במזוודות מזומנים מדי חודש.
בעמדות המפתח בבנק שולבו בני המשפחות המבוססות בארץ באותה התקופה שהיו בעלות מעמד והשפעה ביישוב היהודי של אז (ובעצם עד היום)- משפחות אלישר, מני, ריבלין, בן טובים, סלונים, שלוש, הורביץ וחסון, בכדי להבטיח עובדים איכותיים ואמינים.
נקבע שהשפה המדוברת והכתובה בבנק תהיה עברית, שהיווה אז רעיון מהפכני וחדשני ואף חובר בבנק מילון עברי למונחי הבנקאות לעבודה השוטפת.
הבנק תפקד כמוסד ציוני ומנהלו זלמן ליובנטין היה גם אחד מראשי היישוב היהודי בארץ ובין תחומי הפעילות הבולטים של הבנק היה רכישת קרקעות בהיקפים גדולים בארץ ישראל.
בשנת 1933 עלו הנאצים לשלטון בגרמניה והבנק פעל לחילוץ מהיר ויעיל של כספי יהודי גרמניה הנאצית שהפקידו את כספיהם בגרמניה בנאמנות לחברה שרכשה בגרמניה חומרי גלם וסחורות שנמכרו באירופה תוך עקיפת החרם המסחרי שהוטל על גרמניה הנאצית.
המפקידים שנסו מאימת השלטון הנאצי שעלה לשלטון הפסידו סכומי כסף גדולים עקב שער חליפין לא ריאלי ששחק את כספם.
חלק מהמפקידים לא זכה לקבל את כספו ופקדונותיו אחרי שנספה בשואה.
לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל הוקמה בבנק מחלקה להקמת מטבע ישראלי , ניהול מלוות המדינה ועוד.
בנק אנגלו פלשתינה הקים מחלקה מיוחדת במהירות להוצאת והדפסת הכסף החדש למדינה שעתידה לקום.
השטרות הודפסו במהירות בניו יורק על גלופות שהוכנו במקור לסין, ולכן השטרות הראשונים שהדפסו עבור המדינה הצעירה היו ללא השם ישראל, מכיוון שבשעת הדפסת הכסף טרם נקבע שמה של המדינה, ועל השטרות התנוסס בעברית השם בנק אנגלו -פלשתינה בע”מ.
בשנת 1951 שינה בנק אנגלו -פלשתינה את שמו ל “בנק לאומי” ובסיס פעולתו הועבר מלונדון לישראל.
סניפיו הוותיקים של בנק אנגלו פלשתינה הפכו לסניפיו הראשונים של בנק לאומי, ובראשם הסניף הראשי ששכן בירושלים ונראה בתמונה.
נראה היה שהבנק החדש יכול להצליח ויש לו סיכוי להתפתחות בעתיד.
חלק מהסניפים הנוספים בארץ של בנק אנגלו פלשתינה משמשים כסניפים פעילים של בנק לאומי עד היום.
רק בשנת 1954 הוקם בנק ישראל כבנק המרכזי של מדינת ישראל.
שווי של בנק לאומי עומד על מעל 42 מיליארד ₪, והרווח הנקי בשנת 2022 היה 7.7 מליארד ₪, בלבד.
מים רבים עברו מאז, ונהרות שוצפים של עמלות וריביות זרמו מהבנק הקטן שסניפו הראשי בירושלים ששירת טורקים משופמים, ג’נטלמנים בריטיים , סוחרים יהודיים ,פליטים יהודים גרמניים וסייע להקים את היישוב היהודי בארץ ישראל בימים שמדינת היהודים הייתה חלום רחוק וחזון רחוק של כמה משוגעים לדבר.
שבת של שלום ובשורות טובות לרחוק ולקרוב מירושלים.
הצלם לא ידוע.
