עוד משישי של פעם,
והפעם- גן התות, שכונת אוהל משה, נחלאות , סוף שנות השישים.
גן התות נבנה בסוף המאה ה-19 כמרכזה של שכונת אוהל משה – אחת השכונות היהודיות הראשונות שנבנו בשכונת נחלאות.
הגן כונה בשמו בשל עצי התות הגדולים שנמצאים בו מזה שנים רבות. מסביב לגן פזורים כמה בורות מים, ששימשו עד שנות ה-30 את יושבי השכונה וסביבותיה.
בורות המים סיפקו מים לעיר הנצורה בימי מלחמת העצמאות, והגן שמוקם במרכזה של השכונה היה מקום המפגש של תושבי השכונה, מעין מדורת השבט המקומי.
בתי השכונה הקטנים פנו אל החצר המרווחת עם עצי התות ושמשו כנקודת המפגש של תושבי וילדי השכונה, התכנסות הנשים ביום הכביסה, עם פיילות מלאות מים חמים וקרש כביסה שעליו שופשפו הבגדים המלוכלכים ומקום התכנסות בשבתות ובחגים לאחר התפילה בבית הכנסת.
בין תושבי השכונה היו דמויות ירושלמיות מיתולוגיות שגן התות נחרת בזיכרונם-
יצחק נבון, לימים נשיא המדינה כתב בהשראת הגן את הבוסתן הספרדי שעלילותיו מתרחשות סביב הגן,
יוסי בנאי הגדול, תושב נוסף בשכונה כתב בזיכרונותיו- "אני חוזר אל השכונה, אל עץ התות, אל עפיפון אדום אדום קשור לחוט", יחד עם סימון ומואיז הקטן.
עם השנים הוזנחה השכונה, התושבים הוותיקים העדיפו לצאת מהשכונה אל השיכונים והבניינים החדשים שנבנו בעיר המתפתחת, ובשנות השבעים והשמונים החלו לפקוד את הגן שיכורים ,נרקומנים חסרי בית ואנשים תימהוניים שנדבקו בסינדרום ירושלים.
הגן הפך למקום מוזנח עם ספסלים בלויים. פירות עץ התות שמילאו את הרצפה ולא נאספו, חתולים רזים ורעבים, ומקום התכנסות של תמהוני העיר.
בשנות השמונים החל בנחלאות פרויקט שיקום שכונות ביוזמת העיריה ובשיתוף תושבי המקום.
השכונה שופצה בעצלתיים , מדרכות נבנו, שבילי השכונה שופצו, וצעירים , סטודנטים ותושבים חדשים החלו לחזור אט אט לשכונה הייחודית עם הניחוח הירושלמי המוכר כל כך.
חברי הדג נחש, הלהקה המזוהה כל כך עם ירושלים עברו לגור בשכונה וכתבו בשירם גן התות-
"שני דתיים מהמרים על מה שאין להם בקלפים, מג"בניקית נטחנת עד דק בחום של יוני, אחד מבצלאל עם מצלמה נראה מלעוני. זה הגן הקרוב גן התות, רק לבוא אליו עולה לי בבריאות".
עם הזמן התפתחה השכונה, הרחובות סודרו ואוכלוסיה חדשה מהארץ ומחו"ל שחיפשה את האופי הירושלמי של פעם עברה לגור בשכונה, הבתים שופצו ושודרגו, והקסם וההדר חזרו לשכונה הירושלמית כל כך.
בשנת 2009 הסתיים שיפוצו ושיקומו של הגן לאחר מאבק ארוך של התושבים בדרישה לשיקומו , וכיום הגן נקי ומסודר וזמין לכל אחד שרוצה להרגיש איך נראתה העיר של פעם.
אז כשיום שישי הגיע, והדוס החטיאר מגן התות בדיוק נועל את החנות, אפשר להתרפק על ימים שהיו ולא ישובו עוד בעיר הכי מיוחדת בעולם.
שבת של שלום לרחוק ולקרוב מירושלים ❤️
התמונה באדיבות אוסף התמונות של יצחק סעד ז"ל
#הסטוריה #ירושליםשלזהב #חובבי_היסטוריה #היסטוריה_להמונים #ירושלים של פעם
