המפלצת בקריית יובל או ״הגולם״ שהוא שמו הרשמי, בבנייה ,1972
עוד משישי של ירושלים של פעם.
בשנת 1971 הוזמנה האמנית האוונגרדית הצרפתייה- אמריקאית ניקי דב סאן פאל על ידי מרטין וייל, שהיה מנכ״ל מוזיאון ישראל ליצור פסל בחוצות ירושלים.
הפסל היה חלק משורת פסלים שהוצבו בירושלים בשנות ה -70-80 על ידי פסלים מובילים מרחבי העולם שהובאו על ידי קרן ירושלים ועיריית ירושלים על מנת להכניס קצת חיים , קלאסה ותרבות לעיר המתפתחת ולשכונות האפרוריות שנבנו במערב העיר אחרי מלחמת השחרור.
האמנית הובאה לקריית יובל, אז שכונת פועלים אפרורית שנבנתה בעיקר בטורים ארוכים של בניני רכבת אפרוריים בני מספר כניסות , ללא מעליות ובאיכות בניה ירודה.
כשהפסל הוצג לאישור בפני מועצת עיריית ירושלים התנגדו חברי המועצה להקמתו.
טדי קולק ז״ל, ראש העיר המיתולוגי של ירושלים רתח מזעם, והזמין את הפסלת בכבודה ובעצמה להגיע מפריז ולהציג את הפסל בפני חברי המועצה, ועם הרבה קסם אישי ומבטא צרפתי הצליחה לשכנע את המתנגדים.
בסופו של דבר המפלצת קמה, והפכה לאייקון ונקודת ציון, ומקום מפגש של ילדים מהשכונה והשכונות הסמוכות ,״ נפגשים בארבע במפלצת״, ומיקומה האסטרטגי הפך את הצומת שבה קמה לצומת המפלצת, והשם הגולם נשאר רק אצל האמנית ובספרות הכתובה.
שמו הרשמי של הגן הוא גן רבינוביץ׳, על שם המשפחה שתרמה להקמת הגן.
עם השנים, התדרדרה העיר והתשתיות בשנות התשעים ,וכך גם מצבה הפיסי של המפלצת המסכנה, עד שהפכה לסכנה בטיחותית, והגן שסביבה הוזנח.
בשנות האלפיים קריית יובל, שהפכה בינתיים לשכונת למעמד הביניים , החלה לעבור תהליך של התחרדות באזורים שונים בשכונה ואופי השכונה השתנה.
מאבקים גלויים וסמויים החלו להתפתח בין האוכלוסיה החילונית הותיקה, לבין האוכלוסיה החדשה שגלשה משכונת בית וגן החרדית..
המפלצת הפכה לסמל המאבק החילוני, כשבסמוך לגן נפתח פאב שכונתי חילוני ראשון שפתוח בשבת.
קרוב לוודאי שהיום המפלצת או פסלים אחרים לא היו קמים בעיר, בשל התנגשות תרבותית בין הזרמים השונים , ומרוב התנגדויות ומאבקי הכח, היה מוקם במקרה הטוב פסל קטן מפלסטלינה שלא מביע כלום ולא היה מרגיז אף אחד.
והיום-
בשנת 2022 הפסל עבר שימור ושיפוץ לרווחת תושבי האיזור.
קריית יובל הופכת בימים אלו לשכונת מגדלים רבי קומות במסגרת ההתחדשות העירונית ששוטפת את העיר, בניינים ורחובות שקטים ומנומנמים הופכים בשקט למתחמי דיור בני מאות יחידות , ויש הטוענים שהמפלצת היא כבר לא הפסל, אלא הבניינים הגבוהים שמקיפים אותה.
השכונה צפויה לכלול אלפי יחידות דיור חדשות בעשור הקרוב, שני קווי הרכבת הקלה צפויים להיפגש בצומת המפלצת, והתמימות והנאיביות שאפיינה את השכונה במשך העשורים הראשונים לבנייתה, מתחלפת במגדלי ענק, שדרות מסחר, ואוכלוסייה מגוונת, שתשנה את פני השכונה והעיר.
זאת ירושלים שלנו-
חדש לצד ישן, בתי רכבת ישנים שייהרסו לטובת הקידמה והצרכים המשתנים, תרבות חילונית עולמית מול שמרנות חרדית,
שכונה מנומנמת שהופכת את עורה ומשתנה למגדלי ענק, פאב שכונתי שפתוח בשבת, וטדי קולק אחד.
שבת של שלום לרחוק ולקרוב מירושלים
