בניין הכנסת במגדל רם בשלבי בניה, 1965,
עוד משישי של פעם.
ביוני 1955 הכריז קבל עם ועדה יושב ראש הכנסת דאז על פיתוח שטח לקריית הממשלה בגבעת רם, ומאוחר יותר נקבע עם אגודת הארכיטקטים בישראל על תחרות פומבית בין אדריכלי המדינה לתכנון משכן הקבע של כנסת ישראל שעדיין שכנה בבניין פרומין ברחוב המלך ג'ורג' שעליו כתבתי בהרחבה בעבר.
מיטב אדריכלי ישראל השחיזו עפרונות, מתחו זרועות והחלו בתכנון.
תשעה ימים לפני מועד פרסום ההצעות נודע כי הברון רוטשילד הוריש לכנסת סכום של 1.25 לירות שטרלינג לבניית משכן הכנסת, 6 מיליון לירות של אותם הימים.
ב 24 ליולי 1957, בדיוק לפני 67 שנים פורסמו תוצאות המכרז שקבעו פה אחד להעניק את הפרס הראשון ואת תכנון המבנה לאדריכל יוסף קלרויין.
ובישראל , כמו בישראל עוררה ההחלטה ביקורת רבה על ידי אדריכלים, מומחים ומומחים מטעם עצמם-
הבניין אינו בניין ישראלי, צורתו משעממת, בנייני עמודים זרים לירושלים, למרות שבית המקדש נבנה באותה הצורה, עוד טענו המתנגדים שהבניין נראה כמו מקדש יווני ועוד שלל טענות שונות ומשונות.
ומה קורה במקרה שהחלטת הוועדה שנויה במחלוקת ?
נכון. מונתה וועדת מומחים נוספת שהקים יו"ר הכנסת שקבעה אחרי שישבה על המדוכה שהמבנה "ראוי מאוד להתקבל".
הוועדה הציעה שקלרויין המותש יטוס לחו"ל "לשם הסתכלות בבניינים דומים " ובנוסף הקימה הוועדה משרד שבראשו יעמוד אדריכל נוסף שישפר את ההצעה שנבחרה.
בזמן שקלרויין נעדר בעקבות מסעו בעולם כדי לבחון מבנים דומים ערכה ועדת הביצוע של הכנסת שינויים מרחיקי לכת בתוכניתו ללא כל התייעצות.
גם אחרי השינויים שנערכו להפתעתו ולמורת רוחו של קלרויין המותש והמתוסכל שחזר לארץ עם טבליות טובלרון במזוודתו ,הוחלט שהוא לא סבל והתבזה מספיק, והוועדה החליטה לשתף אדריכלים נוספים בתהליך התכנון.
לצוות שובצו אדריכלים נוספים בהם דב כרמי ובנו רם ואדריכל בריטי צעיר בשם ביל גיליט שהכינו תוכנית חדשה למבנה-
ממבנה מלבני למבנה מרובע, מחצר פנימית הפתוחה לשמיים לחצר שבוטלה וכבר לא תיבנה, שטח המבנה הוקטן, אולם המליאה הוזז ממרכז המבנה , מיקום המבנה שונה והכניסה אליו נקבעה לצד אחר.
גם על כיוון הכניסה לבניין התנהל וויכוח סוער בין המצדדים בחשיפה לנוף המרהיב והפתוח מראש הגבעה לבין התומכים בנוף מראה הבניין לבאים בשעריו.
לאחר שכל הנוגעים בדבר הותשו עד דק וקיבלו את החלטתם הסופית, הופיעו והתנגדו נציגי צה"ל לכניסה המוצעת בטענה שהכניסה נצפית ממספר עמדות ירי של הירדנים ואפשרות של ירי בכינון ישיר בסיכויי פגיעה סבירים.
ואז, אחרי שכל הצדדים הותשו סופית וזעקו הצילו, התכנסה ועדת הביצוע ואישרה את התוכנית במאי 1960.
וכך אחרי 11 שנה ויום התקבלה ההחלטה על הקמת מבנה הכנסת החדש נערך טקס חנוכת המשכן ברוב הדר בהשתתפות 6,000 משתתפים ו- 5,000 משתתפים נוספים מתושבי ירושלים צפו בטקס מגן הוורדים הסמוך.
ומאז ועד היום, ברוח תהליכי התכנון של המבנה משמשת כנסת ישראל לזירת ההתגוששות למלחמות היהודים בה לכל צד טיעונים משכנעים וצדק אבסולוטי, מומחים מטעם עצמם מביעים את דעתם בכל נושא, ולכל יהודי או חבר כנסת ישנו יותר מדעה אחת על כל מה שקורה.
מאות ועדות הוקמו בכנסת לפתרון בעיות וקברו לאיטן ובייסורים כל רעיון חדשני ופורץ דרך, ועד שהוועדות סיימו את תפקידן ופרסמו את המלצותיהן הבעיה המקורית שלשמן היא הוקמה איבדה מזמן את הרלוונטיות.
מסתבר שחדוות הפולמוס והוויכוח היהודי נטועה וצרובה עמוק בתוכנו, ולצערנו עד היום לא למדנו דבר-
מימי עם ישראל שיצא ממצריים אחרי שהיו עבדים במשך 430 שנה והתפלגו לקבוצות שרצו לחזור לסיר הבשר, להילחם, להתפלל או לקפוץ למים, דרך עגל הזהב, ד"ש חם לקורח ועדתו שנבלעו באדמה, דרך חורבן שני בתי המקדש ועד לימים אלו.
היהודים מספרים שלכל יהודי יש שני בתי כנסת- אחד על מנת להתפלל בו דרך קבע, ושני שלעולם הוא לא ידרוך בפתחו.
כנראה שהתיקון של כולנו עדיין ארוך ומייגע.
שנזכה כולנו לראות כבר את היום שבו כולנו נלמד את הלקח ונשכיל ליישם אותו בחיי האומה -יום אחרי יום.
אמן.
שבת של שלום לרחוק ולקרוב מירושלים – בירת הנצח של הוויכוחים בתוך עם ישראל, שיחזרו החטופים לביתם בבריאות הנפש והגוף יחד עם כל חיילי צה"ל והתושבים המפונים מביתם.
צילום- יצחק סעד ז"ל.
