עוד משישי של ירושלים של פעם,
והפעם- היכל הספר בהקמה, מוזיאון ישראל, 1964.
המבנה תוכנן על ידי האדריכל פיליפ בארטוס אשר נבחר על ידי מממן הפרויקט, דוד גוטסמן, בשנת 1955.
אותו גוטסמן רכש שלוש מהמגילות הגנוזות עבור המוזיאון והסכים לממן את המבנה להצגתן. האדריכל בארטוס נבחר בשל נישואיו לסלסט רות, בתו של גוטסמן. עם בארטוס שיתף פעולה בתכנון המבנה האדריכל ג׳ון קיזלר.
ארבע מגילות נוספות נקנו על ידי הארכיאולוג והרמטכ״ל השני של צה״ל יגאל ידין.
במקור תוכנן המבנה כחלק מקמפוס גבעת רם, ואמור היה לשמש כחלק מהספרייה הלאומית.
המבנה, בעל הצורה הייחודית שהזכירה כד חרס שבהן נשמרו המגילות, קבר עתיק, או בשפה ירושלמית, הקרמבו, היה מבנה נועז באדריכלות המיוחדת שלו, והיה במקור אמור להיות שילוב של מים, שקיימים עד היום, ואש שהייתה אמורה לבקוע מכיפתו, אך בשל קשיי תקציב לא בוצעה לבסוף.
במהלך שחזור המבנה בשנת 2005 נעשה נסיון להחזיר את האש לכיפה, אבל אדריכלי השימור לא קיבלו אישור ממכבי האש.
המבנה הייחודי נבנה כששני שליש מהמבנה בנויים מתחת לפני הקרקע, סמל למדינה הצעירה שנאבקת להכות שורשים ולהאחז בקרקע.
אל מול המבנה נבנה קיר בזלת שחור, המנוגד לצבע הכיפה הלבן, שסימל את הגלות בת 2,000 שנה, ניגוד למבנה הלבן שסימל את תקומת העם בארצו.
בהיכל מוצגות עד היום המגילות הגנוזות , וכתר ארם צובא, שנחשב כעותק המדוייק ביותר של התנ״ך, שעבר גלגולים רבים, וסיפור הבאתו יכול היה בקלות לשמש כתסריט למותחן קולנועי על גבול המדע הבדיוני.
המבנה ניצב עד היום בגאון לצד מוזיאון ישראל, והפך לאחד האייקונים המזוהים עם ירושלים.
זאת ירושלים שלנו,
כתר ארם צובא ההיסטורי לצד נפוטיזם אדריכלי, מבנה מודרני חדשני וייחודי לצד מגילות היסטוריות חשובות לאין ערוך, שורשים, מכבי אש, ועבר והווה שחיים אחד לצד השני בערבוביה.
שבת של שלום לרחוק ולקרוב מירושלים ❤️ שיחזרו כל החטופים במהרה לבתיהם בשלום, יחד עם כל חיילי צה"ל, שנדע אחדות אמיתית בינינו. אמן.
צילום: אלפרד ברנהיים
