לוחמי ההגנה חוגגים את ליל הסדר במחנה צבאי בירושלים, 1948. עוד משישי של ירושלים של פעם.
כל יהודי באשר הוא נמצא על כדור הארץ חוגג באותו יום בשנה , בכל שנה, כבר יותר מ 3,300 שנים את החג שמציין את יציאתנו כעם מעבדות לחירות.
לוחמי ולוחמות ההגנה שבתמונה חוגגים את חג הפסח, חג החירות, תחת השלטון הבריטי בירושלים, כשהם עדיין לא יודעים כי החירות כבר בדרך ומדינת ישראל עומדת לקום בקרוב, ממש מעבר לפינה, עניין של שבועות ספורים.
לוחמי ההגנה של היישוב היהודי בארץ שמרו גם על תושביה היהודים של ירושלים ועל דרכי הגישה לעיר מהשפלה והגנו על שיירות הרכבים מפגיעות ומעשי טרור של הלגיון הערבי.
הלוחמים התאגדו מיהודי העליות הראשונות ועד לניצולי שואה ששרדו את התופת והגיעו לארץ אחרי נפילת השלטון הנאצי, ואת היהודי הגלותי שהיה תלוי בחסדי הפריץ או השליט המקומי החליף היהודי הציוני החדש, שמגן על עצמו בכוחות עצמו במדינת היהודים שהיא המקום היחידי בעולם שבו יהודים יכולים לחיות ולא להיות תלויים בחסדי אחרים.
אחרי מספר שבועות הוכרזה מדינת ישראל, ונציגי האימפריה הבריטית ארזו את הציוד ואת עצמם ועזבו את ארץ ישראל.
יצאנו לחירות אחרי 2,000 שנות גלות, הגענו לארץ אבותינו ולבית ההיסטורי שלנו, אבל אין חירות ללא מחיר.
כל זה קרה לפני 78 שנים בלבד- לא סיפורים היסטוריים מתקופת התנ"ך אלא היסטוריה שמתהווה מול עינינו, כל יום מחדש.
אלא- שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו.
למחרת הכרזת המדינה פתחו כל צבאות ארצות ערב המקיפות אותנו בלחימה קשה מתוך רצון וכוונה אמיתית לכלותנו ומאז ועד היום הזה ממש ובגלגולים שונים עושים אויבנו את כל מה שהם יכולים כדי לכלותנו.
וגם בחג הפסח הזה, כשאנחנו אזרחים של הנס הגלוי שנקרא מדינת ישראל, עם מדע , טכנולוגיה , צבא עצמאי וחזק ומדינה בפיתוח מואץ, אנחנו עדיין נלחמים גם בימים האלו על חירותנו מול הפרעה התורן.
אותו פרעה בגלגולים שונים- ממצרים ועד סואץ, מהליטאני ועד והורמוז.
בימים ההם בזמן הזה.
וגם בימים האלה, של מלחמה על חירותנו ועתידנו מול האויבים החיצוניים ותוך כדי כניסה ויציאה ממרחבים מוגנים, אנחנו עדיין נמצאים במיצר ולא מוותרים על אף הזדמנות למחלוקת פנימית בינינו ולשנאת חינם.
אז הגיע הזמן לבער את החמץ מקרבנו – כל אחד עם החמץ האישי שלו, החמץ שמסמל את הגאווה והאגו וביטול דעת האחר והמחשבה שרק אנחנו צודקים ורואים את הדברים כהוויתם.
שנזכה כולנו, כעם וכאנשים פרטיים לצאת מהעבדות והמיצר שאנחנו חיים בו, גם היום, בין טיל בליסטי לרקטה ושנצא לחירות אמיתית, אישית וכללית.
שבת של שלום לרחוק ולקרוב מירושלים וחג חירות שמח.
בשנה הבאה בירושלים הבנויה.
צילום- הארכיון הציוני.
