הכותל המערבי עם שחרור ירושלים, יוני 1967.
עוד משישי של פעם, מיוחד ליום ירושלים.
בתמונה שנלקחה יומיים לאחר שחרור העיר במלחמת ששת הימים הכותל המערבי כפי שנראה לפני הרחבת הרחבה המוכרת לנו כיום.
הסמטה הצרה, שאורכה היה כ-28 מטרים ורוחבה כ-3.6 מטרים בלבד, שכנה בלב שכונת המוגרבים המוסלמית.
במשך מאות שנים, הייתה זו נקודת הגישה היחידה של יהודים אל המקום הקדוש ביותר להם, תחת מגבלות רבות וללא אפשרות להקים מחיצה או להציב ספסלים לתפילה.
הכותל הוא קיר התמך המערבי של הר הבית והקרוב ביותר לקודש הקודשים והוא שריד חיצוני של בית המקדש, אורכו הכולל כ- 488 מטרים וגובהו המקורי היה 60 מטר, וכיום רק 40 מטר ממנו חשופים לעין.
ביוני 1967, עם שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, השתנה המצב באופן דרמטי. שלושה ימים לאחר סיום הקרבות, התקבלה החלטה לפנות את שכונת המוגרבים ולהקים רחבה שתאפשר למתפללים גישה נוחה ומכובדת אל הכותל.
שכונת המוגרבים יחד עם הרובע היהודי הסמוך נהרסו בידי הירדנים ששלטו במזרח העיר עד לאיחוד העיר והיו שכונות עוני מוזנחות ומרקיבות שנבנו על הריסות הבתים.
המהלך, שבוצע במהירות רבה, נועד לאפשר לקהל הרחב להגיע ולהתפלל במקום, במיוחד לקראת חג השבועות הקרב.
הרחבה שנוצרה משתרעת על פני שטח של כ-7.5 דונם, ומאז ועד היום משמשת כמקום תפילה מרכזי ומוקד לאירועים לאומיים ודתיים, מברכת כהנים ובר מצווה ועד להשבעת חיילים ופתיחת אירועי יום הזיכרון לחללי צה"ל.
הכותל המערבי, שריד בית המקדש השני, הפך לסמל לאומי ולמוקד עלייה לרגל עבור יהודים מכל רחבי העולם. הרחבה החדשה שיפרה את תנאי התפילה וסימלה את חזרתו של העם היהודי למקום הקדוש ביותר שלו.
לא עוד קיר הדמעות, הבכי וסמל לחורבן המקדש המוקף בבתים מוזנחים, ביוב וזבל, אלא אמירה משמעותית של העם היהודי שחזר לביתו.
ביום ירושלים הקרוב, 58 שנים אחרי, נזכור את הדרך הארוכה שעברנו – מהסמטה הצרה והצפופה, דרך הרגעים המרגשים של שחרור העיר, את החיילים והאזרחים שמסרו את נפשם לאיחודה של העיר המיוחדת ביותר בעולם ואת הזכות שניתנה לנו לשוב ולהתפלל במקום שבו פועם הדופק של העם היהודי באשר הוא.
כי אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני.
שבת של שלום לרחוק ולקרוב, שנהיה ראויים למסירות הנפש של הנופלים, מאז ועד היום, שיחזרו אחינו ואחיותינו החטופים במהרה למשפחותיהם, יחד עם חיילי צה"ל ושנדע אחדות אמיתית בינינו.
צילום- ורנר בראון
