חגיגות המימונה בגן סאקר, 1971,
עוד משישי של ירושלים של פעם.
את חג המימונה חגגו בגולה יהודי מרוקו ויהודי אירן , באסרו חג של חג הפסח.
כשהגיעו העולים החדשים לארץ נחגגה המימונה בצורה משפחתית ואינטימית.
בשנת 1965 יזם שאול בן שמחון, איש הועדה המרכזית של ההסתדרות להוציא את החגיגות לאור ולהפוך את הערב לחג של מיזוג גלויות , אחווה וקירוב לבבות .
הרעיון נקלט היטב ,גם בבטן ומוזמנים מכל הגלויות הגיעו לטעום מופלטה וז׳בן מהידיים של הסבתא שהייתה עושה ספינג׳ למלך ויחסי השכנות הטובה נטפו דבש וסילאן .
את החג אימצו מיד בחום ואצבעות דביקות הפוליטיקאים ואנשי הציבור.
המימונה הרשמית הראשונה בירושלים נחגגה בשנת 1965 בגן הסנהדרין בהשתתפות עולי מרוקו שהגיעו ברכב, ברגל ובהסעות מאורגנות מכל רחבי הארץ.
גם אישי ציבור הוזמנו בשנה הראשונה ומספרם גדל מאז בכל שנה ושנה.
בשנת 1971 נחגג לראשונה החג בקול תרועה גדולה בגן סאקר.
החגיגות נערכו בהשתתפות נשיא המדינה שז״ר, הברונית דה רוטשילד שהגיעה במיוחד מצרפת, ראש העיר טדי קולק ורבים נוספים.
במימונה הבאה בשנת 1972 כבר חגגו בגן סאקר כ-80 אלף איש בנוכחות ראש הממשלה, הרמטכל ואחמ״ים נוספים.
האירוע הפך ליום של שמחה עממית ופתיחת דלתות הבית והלב לשכנים והחברים.
לצד החגיגות הקהילתיות האותנטיות הפכה עם השנים המימונה גם לאירוע בעל גוון פוליטי כשחברי כנסת, שרים ומאכערים מתרוצצים כשתרבוש על ראשם בין משפחה למשפחה ומקפיצים לשיא השנתי את רמות הסוכר בדם.
שנחזור כולנו לבסיס ולערכים של החג – אהבת ישראל, ערבות הדדית וקיבוץ גלויות.
שבת של שלום וחג שמח לרחוק ולקרוב ושיחזרו אחינו החטופים במהרה🎗️.
תרבחו ותסעדו.
צילום – נינו הרמן
