עוד משישי של ירושלים של פעם,
והפעם- מלון עדן שברחוב הלל, 1950.
מלון עדן הוקם על ידי רוזה ואברהם ליפשיץ עפ”י תוכניתו של האדריכל יוחנן רטנר ונפתח לקהל הרחב ב- 10 לאפריל 1938 בזמן המנדט הבריטי, ברחוב הלל של ימינו ופינת רחוב ההסתדרות.
במאמר שהתפרסם בעיתון הבוקר ב 12 לאפריל 1938 נכתב על “טקס פתיחת המלון היהודי המפואר בירושלים העברית” לירות שבו השתתפו יצחק בן צבי, סגן ראש העיר אוסטר,השופט ולירו, הנרייטה סולד, חברי הוועד הלאומי ומועצת העיר.
עוד נכתב ע”י הכתב שהתפעם מהבניין המפואר-
“הבניין המפואר שעלה מעל 11,000 לירות כולל אולם המתנה גדול ורחב ידיים המרוהט בטוב טעם שמשם עוברים לשני אולמים גדולים ומפוארים של בית האוכל שיכולים להתחבר לאחד ומתאימים לעריכת נשפים ,מסיבות ואסיפות, כל החדרים מצוידים במכשירי טלפון ומכשירי קריאה חשמליים בשיטת פעמוני האור ובצד רוב החדרים ישנם חדרי אמבטיות”.
המלון תוכנן בסגנון האדריכלות הבינלאומי שהושפע מסגנון הבאוהאוס הגרמני, עם נגיעות שהותאמו לסגנון המקומי-
קשתות בחזית, גג שטוח, חלונות מרובעים ומרפסות- שיא הפאר וההדר של אותם הימים.
הכניסה למלון בן 40 החדרים נקבעה מרחוב הלל עם שלוש קשתות מפוארות הפונות לרחוב ההסתדרות וקשת הכניסה מרחוב הלל תחת מצחיית בטון השאולה מסגנון הבאוהאוס.
מיקומו הטופוגרפי הגבוה , שממנו יורד רחוב הלל בירידה חדה לכיוון שכונת ממילא והעיר העתיקה פתח בפני אורחי המלון נוף קדומים לחומות העיר העתיקה.
בזכות קרבתו של המלון לבניין המוסדות הלאומיים בסוף רחוב הקרן הקיימת, שימש המלון למקום המפגש האולטימטיבי של העסקנים הציוניים של היישוב היהודי המתפתח בארץ ישראל.
פגישות עם עיתונאים מהארץ ומחו”ל, ראיון עם המנצח היהודי הצעיר ליאונרד ברנשטיין על המרפסת של מלון הפאר שהשקיפה לעיר העתיקה וראיונות עם בכירי היישוב היהודי של אותה התקופה.
עם הקמת מדינת ישראל נהנה המלון מקרבתו אל בית פרומין- בניין הכנסת הישנה שעליו סיפרנו בהרחבה בעבר.
חברי הכנסת שגרו מחוץ לעיר, עיתונאים ושאר מכובדי המדינה הצעירה נהגו ללון במלון היוקרתי והאינטימי.
דוד בן גוריון, ראש הממשלה דאז התגורר במלון במשך שנה וחצי ברציפות, מרחק הליכה קצרה מבניי הכנסת הישנה, דבר שעורר עניין רב בקרב ילדי ירושלים שהיו מתגודדים ומחכים לצאתו מהמלון בכדי לזכות בחתימה, דורות לפני עידן הסלפי וכתבי הרכילות ולספוג קצת אבק כוכבים מרשימת האח”מים שפקדה את המלון.
בסוף אוגוסט 1966 עברה הכנסת השישית למשכנה החדש בגבעת רם וזוהרו של המלון עומעם.
באמצע שנות ה-70 נמכר המלון לבנק ישראל שהפעיל את משרדיו במקום, ולאחר מכן פעל במקום משרד הקליטה.
בשנת 1997 נמכר המלון ליזמים פרטיים, ומאז עמד הבניין סגור כאבן שאין לה הופכין וחלפה לה תהילתו של המלון המפואר.
כחלק מהתחדשות העיר והתמורות הרבות שעוברות עליה בשנים האחרונות המלון המפואר חוזר לתחייה בימים אלו ממש-
הבניין האייקוני ישופץ למבנה מפואר וחדיש למגורים כפרויקט הדגל הראשון בעיר של היזם יוסי אברהמי בתוספת קומות חדשות עם מרפסות הפונות לנוף הקדומים של העיר העתיקה, ואטריום פנימי הפתוח לשמיים יקבל את פני הדיירים החדשים.
את החדרים ההיסטוריים והיוקרתיים של פעם, עם הטלפון ופעמוני האור יחליפו דירות חדשות ומפוארות עם מרפסות, בתוספת בריכת שחיה פנימית, חדר כושר וחדרי טיפולים , והבניין הישן עתיר ההיסטוריה ישנה צורה לבניין מודרני ויוקרתי, תוך שמירת החזית הישנה שתשלב באלגנטיות אריסטוקרטיה ישנה עם יוקרה חדשנית ומעודכנת.
מרגש מאד לראות איך בניינים שקירותיהם ספוגים בהיסטוריה של התחדשות היישוב היהודי-ציוני בארץ ישראל קורמים עור וגידים אל מול עינינו בלב העיר האהובה והכל כך מיוחדת שלנו.
ובאופן אישי- אני מודה על הזכות שנפלה בידי ללוות את תחייתו המחודשת של המבנה בשנים האחרונות ,להיות מופקד על יישובו העתידי מחדש ולוודא שהדיירים החדשים מהארץ ומחו”ל יכירו ויוקירו את ההיסטוריה העשירה של המבנה השזורה בתקומת העם היהודי בארץ ישראל, ויעריכו את הנשמה וההיסטוריה שספוגה בקירות הישנים.
גם אחרי 3,000 שנה העיר חיה, נושמת ומתפתחת כל הזמן.
שבת של שלום לרחוק ולקרוב מירושלים.
צילום- פריץ כהן.
מוקדש לזכרה של לואיז כהן ז”ל, תושבת ירושלים לשעבר שהייתה מוותיקות קוראי הטור שציפתה ,התרגשה והגיבה כל שבוע מחדש.
יהי זכרה ברוך.
