קולנוע עדן 1978.
עוד משישי של ירושלים של פעם.
על פינת הרחובות אגריפס, עליאש והמלך ג'ורג', במקום שבו היום חולפים עוברי אורח מבלי לדעת מה עמד על הבור הענק שנפער במקום ועומד כך שנים, עמד פעם מוסד ירושלמי שנשאר בלבבות של רבים מתושבי העיר – קולנוע עדן.
בשנת 1928, כשירושלים עוד הייתה עטופה ברוח של ראשית, נפתח במקום ראינוע קיץ פתוח, שהפך עד מהרה לבית קולנוע סגור ומכובד, בתכנונו של האדריכל נתן ברין.
הקולנוע לא היה רק מקום להקרנת סרטים; הוא היה מרכז תרבותי, מקום למפגשים, אסיפות והרצאות. בשנות ה-30 ניהלו אותו משה ואלישבע שפירא, ובהמשך עבר הניהול לאחים אלה.
הקרנת הבכורה של הסרט "חלף עם הרוח" בשנת 1941 הייתה אירוע גאלה חגיגי, והסרטים הוקרנו בשמות עבריים מקוריים כמו "אשת לפידות" ו"תורה חכמה וקמח אין".
הסרט הראשון שראיתי בבית קולנוע בחיי היה גבעת חלפון בקולנוע עדן, ואחריו עוד סרטים רבים נוספים- סרטי בורקס ישראלים, להיטים הוליוודיים וסרטי ברוס לי שגרמו לכל הצופים לצאת מהסרט ולהיות לוחמי קראטה ברחבה שבחוץ, עם יללות סיניות ומכות קראטה דמיוניות באוויר ועד היום חלקם עדיין חיים בסרט.
מחוץ לקולנוע במיקום קבוע עמדו במשך שנים שני מוכרים מבוגרים שנדמה היה שהם כבר מחוברים למדרכה ומעולם לא עזבו את המקום והמדרכה כבר רשומה על שמם בטאבו, מאחורי עגלה עם תירס חם ושקדים ירוקים שנקטפו היישר מהעץ בקיץ וערמונים קלויים וחמים בחורף שהוגשו בקונוס של נייר עיתון.
חנות פלאפל חם עם טחינה נוזלית עמדה בהמשך הפינה מימין, ובה הכניסו לפיתה, גם את שארית הכיפה של הפיתה שנחתכה.
האגדה מספרת שאנשי מס ההכנסה הגיעו פעם בהפתעה לחנות הפלאפל וספרו את שאריות הפיתות שנחתכו ונזרקו לפח ומצאו לתדהמתם חוסר גדול בין כמות שאריות הפיתה לבין מספר המנות שנרשמו בקופה, ומאז כל שארית פיתה שעברה ברית מילה הוכנסה אחר כבוד לתוך המנה, כך שלחוקרי המס לא נשאר יותר מה לספור.
אולם סנוקר במרתף ממול וסיבוב דאווין במדרחוב הסמוך סגרו ערב של בילויים כמו באמריקה, בעיר שהלכה לישון אז בעשר בלילה.
בשנת 1990 נסגר הקולנוע, ועמד נטוש עד להריסתו ביולי 2015.
כיום, מתוכנן לקום במתחם מגדל בן 28 קומות שיכלול יחידות דיור, מסחר, חניה ומלון. המבנה החדש יעוצב בסגנון ירושלמי עם קשתות אבן, ויכלול מדרחוב שיחבר בין רחוב עליאש לרחוב המלך ג'ורג' .
היום, כשילדי הדור החדש שלא ידע את יוסף חולפים ליד המקום, כדאי לעצור לרגע, להיזכר בימים שבהם קולנוע עדן היה חלק בלתי נפרד מהעיר, ולהוקיר את הזיכרונות והריחות שנשארו בלב.
שבת של שלום לרחוק ולקרוב מירושלים,
בתקווה לשחרורם עוד היום של אחינו ואחיותינו החטופים, לשובם בשלום של חיילי צה"ל, לאחווה ורעות בינינו ושיבוא שלום על ישראל.
צילום- אביב יצחקי.
