קניון ממילא בבניה, תחילת שנות ה90, עוד משישי של פעם.
שכונת ממילא הוקמה בסוף המאה ה- 19 כשכונת סוחרים ובעלי מלאכה יהודים וערבים.
גידול האוכלוסין בעיר ויציאת תושבים מתוך העיר העתיקה הצפופה והמוזנחת יצרה אזור שנבנה טלאי על גבי טלאי וכלל סדנאות בעלי מלאכה, מחסנים, מוסכים וחנויות, שנבנו בעמק הסמוך לשער יפו וחומות העיר העתיקה.
לאחר מלחמת השחרור הייתה שכונת ממילא צמודה לשטח ההפקר בין ישראל לירדן ואוכלסה בעולים חדשים שהגיעו זה עתה לארץ ונחשבה לשכונת מצוקה.
בראשית שנת 1970 ולאחר איחוד העיר עלה הרעיון לשקם ולפתח את השכונה שמיקומה הגיאוגרפי שווה זהב, אבל מצבה הפיסי היה עלוב ומוזנח.
ממילא הוגדרה כאיזור שיקום בעדיפות, שטח של 100 דונם הופקעו על ידי שר האוצר ראשונה ובשנת 1971 הוקמה חברת קרתא – חברה ממשלתית עירונית שהוקמה למטרת חידוש, שיקום ופיתוח אזור ממילא וסביבתו.
בעקבות ההפקעה פינתה חברת קרתא 345 יחידות מגורים ו 352 חנויות ובתי עסק ושילמה עבור הפינוי 115 מליון ₪.
התושבים שגרו במקום במהלך השנים בשכונה המוזנחת בקו האש מול הלגיון הירדני סיימו את תפקידם ההיסטורי כבשר תותחים, פוצו בנזיד עדשים ומגוריהם הועתקו לשכונות בקעה ונווה יעקב.
לשכונה הוכנה תוכנית מתאר עפ"י פרוגרמה ראשונית שהכינו האדריכלים משה ספדיה וז'ילבר וייל ובנובמבר 1979 אושרה בוועדה המקומית תוכנית מתאר הכוללת 120 דונם במתחם ממילא.
אחרי מלחמות היהודים ודיונים בוועדה המקומית והמחוזית שנמשכו שנים,
ובה נקבע, ובצדק רב, כי המבנים העתידיים לא יסתירו את חומות העיר העתיקה והיקף הבינוי יפחת, אושרה התוכנית העקרונית בשנת 1981.
בתמונה נראה בית שטרן שהוכרז לשימור וניצל מהריסה, שבו שהה חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל 4 ימים בביקורו ההיסטורי בעיר בשנת 1898 עומד בגאון בלב אזור החפירה של קניון ממילא של ימינו.
בנוסף נסללה דרך חדשה בעמק בין שער יפו לרחוב המלך דוד, ששמה שונה בהמשך לרחוב יצחק קריב של ימינו.
מים רבים, אבק ובטון עברו בנהר במהלך שנות העבודה במתחם, קבלן הביצוע נקלע לקשיים כלכליים והפסיק את העבודה, קבלן אחר המשיך והעבודות להקמת החניון ודרך העמק הסתיימו בסוף שנת 1978.
ביולי של אותה שנה פורסם מכרז ע"י חברת קרתא לקבלת הצעות מיזם יחיד לבניית פרויקט ממילא ששילב מגורים מסחר ומלונאות בהיקף של 120,000 מ"ר.
חברת קרתא קיבלה הצעות מ- 55 יזמים , שדוללו בהמשך ל- 28, מתוכם נבחרו 3 יזמים מחו"ל שנדרשו להגיש תוכניות מפורטות לבניית הפרויקט ואת הסכום המוצע לקנית הקרקע.
אחרי הרבה זמן, דין ודברים נבחרה חברת לדבורק , חברת הימורים בריטית בבעלות איש העסקים היהודי בריטי סיריל שטיין, שהיה גם יו"ר הילטון הבינלאומית.
בתחילת שנות ה -90 החלה החברה בהריסת המבנים ושלב א' של שכונת כפר דוד יצא לדרך.
בשנת 1994 נאלץ שטיין לפרוש מניהול חברת לדרבוק אחרי השקעות כושלות בארה"ב והפסדים של 230 מיליון פאונד.
לדרבוק החלה במימוש נכסים לכיסוי ההפסד , ובשנת 1995 רכשה חברת אלרוב שבבעלות אלפרד אקירוב 50% מהזכויות בפרויקט, ומאוחר יותר השלימה אלרוב את רכישת מלוא הזכויות.
שלב א בכפר דוד הושלם ומלון הילטון ממילא שהפך לימים למלון מצודת דוד נפתח בשנת 1998.
בשנה שלאחר מכן ביקשה אלרוב להוסיף 2,000 מ"ר נוספים לשטחי המסחר להקמת בתי קולנוע והעבודות התעכבו בגלל התנגדות דירקטוריון קרתא שהיה ברובו דתי להקמת בתי קולנוע במקום.
בסיומו של הסכסוך ולאחר בוררות חויבה קרתא לשלם לאקירוב 102 מ ₪ בתוספת הוצאות משפט על העיכוב שנגרם.
במאי 2007 נפתח לציבור החלק המזרחי של קניון ממילא והקניון הושלם במלואו ונפתח לציבור בשנת 2010, 30 שנה אחרי אישור התוכנית בוועדות השונות.
חברת קרתא הממשלתית עירונית פורקה בשנת 2012 והזכירה לכולם שהקשר בין חברה ממשלתית ליזמות עסקית ייגמר תמיד בגירעון ,שיכוסה על חשבון משלם המיסים.
כחלק מפירוק קרתא פורסם מכרז למכירת קניון קרתא המקורה שבסמוך לשער יפו.
בדצמבר 2013 זכתה אלרוב במכרז לרכישת החניון בתמורה ל 110 מיליון ₪ והתחייבות שלא להעלות את מחירי החניה בחניון למשך 20 שנה.
במרץ 2014 פסל הממונה על ההגבלים העסקיים את זכייתה של אלרוב מחשש ליצירת מונופול על החניונים באיזור לאחר שכבר היו בבעלות אלרוב חניון ממילא וחניון מצודת דוד.
ערעורה של אלרוב על הפסילה נדחה והזכייה עברה למציע השני,
קרן ריט 1, שהציעה 107 מליון ₪.
לאחר זכייתה העלתה הקרן את מחירי החניה ב 40% ומאז משלמי המיסים משלמים 40% יותר גם בעבור החניה, כי בתפר בין העסקנים הממשלתיים לטייקוני הנדל"ן, למשלמי המיסים תמיד יהיה את הכיס העמוק ביותר לקחת כספים בכפייה לכיסוי טעויות של אחרים.
זאת את ירושלים שלנו.
שטחי תעשיה ומסחר, מוסכים ומחסנים של יהודים וערבים שהפכו לשטח ההפקר בין ישראל לירדן, עולים חדשים ששוכנו בשכונה נחשלת והיו במשך שנים החיץ בין ירושלים לעיר העתיקה, סבלו מעוני וחיי עליבות ובתיהם הופקעו בפיצוי זעום, והרצל אחד, האיש עם הזקן, שחלם והגה את הרעיון לבית לאומי לעם היהודי ושכן במשך 4 ימים במלון משפחתי קטן לצד החומות, נשען על מעקה המרפסת ולא דמיין בחלומותיו הפרועים ביותר איך תראה העיר והארץ, 125 שנה אחרי.
שבת של שלום לרחוק ולקרוב מירושלים,
שיחזרו החטופים במהרה למשפחותיהם הכואבות יחד עם חיילי צה"ל ושאר אזרחי ישראל, שנהיה ראויים לקיים את חזונו של הרצל, היזם הראשון של מדינת היהודים, ושיבוא השלום בינינו, ואז על כל ישראל.
