עוד משישי של ירושלים של פעם, –
והפעם – שכונת רמת דניה.
בתמונה, עבודות התשתית וההכנה ״לשכונת הפאר״, 1964.
תחילת העבודה על שכונת רמת דניה החלה בשנת 1964 על ידי חברת דניה חברה לפיתוח בע״מ, שלימים תקרא דניה סיבוס.
השכונה נבנתה על הקרקעות החקלאיות של הכפר הערבי הנטוש מלחה, והיא ממוקמת בין שכונת קריית היובל, בית וגן ושכונת מלחה של היום.
השכונה החדשה נבנתה כשכונת יוקרה לציבור החילוני האמידים של ירושלים, ובין תושביה היו רופאים, אנשי רוח, עורכי דין, חברי כנסת, בעלי מקצועות חופשיים וחברי מועצת העיר, האליטה הירושלמית הצעירה, קונטרה לשכונת רחביה הותיקה.
השכונה הקטנה, בת כמה אלפי תושבים בלבד התאפיינה באיכות החיים ובשקט יחסי, עם כמה גינות ציבוריות ירוקות בין הבניינים , ולמעשה עד לשנת 2012 לא עברה כלל תחבורה ציבורית בשכונה.
עם הקמת השכונה, באמצע שנות השישים, תוכנן במורדותיה מזבלה עירונית, מעין החירייה של ירושלים,
אך גם אז כמו היום, קשרים , קומבינות ,לחצים ציבוריים ומחאת התושבים הצליחו להעביר את השטח לפינוי האשפה לשכונת בית צפאפא.
במקום המזבלה הוקם פארק דניה, ובקצהו ובסמוך לשכונת קרית יובל הוקמו מגרשי טניס מגרש האימונים של קבוצת הכדורגל של הפועל ירושלים, שלפי התוצאות, התאמנו בעצלתיים ..
בשנים האחרונות השתנה אופי השכונה, האליטה החילונית, הרופאים ועורכי הדין התפזרו לשכונות כמו מבשרת ציון, המושבים באיזור מערב העיר , הר אדר ותל אביב ,
בשכונה הוקמו בנינים רבי קומות מחד, ושכונת בתים פרטיים בשיפולי שכונת בית וגן, ואוכלוסיות חדשות נטמעו בין התושבים הותיקים.
זאת ירושלים שלנו-
שכונת פאר לצד מזבלה עירונית שלא הוקמה,
קשרים , קומבינות ומחאת תושבים,הגירה שלילית של אוכלוסיות חזקות, מגרשי טניס ותחרויות ארציות,והפועל ירושלים, שתמיד תהיה הנמסיס של אוהדי ביתר.
שבת של שלום לרחוק ולקרוב מירושלים ל”ז סעד יצחק של התמונות אוסף באדיבות התמונה
התמונה באדיבות אוסף התמונות של יצחק סעד ז”ל