גן העצמאות , תחילת המאה העשרים, עוד משישי של ירושלים של פעם.
גן העצמאות הוא הריאה הירוקה של ירושלים והוא ממוקם בין הרחובות המלך ג'ורג- הלל- ורחוב אגרון .
בשטח הגן נמצאת בריכת ממילא שנראית במרכז התמונה שהייתה חלק ממפעל המים האדיר של ירושלים עוד מימי הביזנטים ומשם באמות מים הוזרמו המים החיים אל בריכת חזקיהו שבעיר העתיקה.
עם סתימת אמות המים לכיוון העיר העתיקה וסתימת האמות שהובילו את המים לבריכה הפכה הבריכה לשלולית חורף שהתמלאה ממי גשמים בלבד שמארחת בחורף צפרדעים ציוניות ונדירות.
בתחתית התמונה מצד שמאל נמצא המבנה ששימש את בית הספר חורב, שנוסד בשנת 1934 וחינך לתורה ודרך ארץ, ברחוב הרב אבידע של היום.
בגן עצמו בקרבת בריכת ממילא נמצא גם בית הקברות המוסלמי הישן שבשטחו נמצאים כמה עשרות מצבות מהתקופה הממלוכית.
עם כיבוש הארץ ע"י הבריטים וגירוש העות'מאנים מהארץ החלו הבריטים לתכנן את העיר ולהגדיר את שימושי הקרקע במטרה להפוך את ירושלים המנומנמת לעיר מתפתחת.
האדריכל הבריטי צ'ארלס רוברט אשבי שהיה אמון על תוכנית העיר הגדיר את השטח הפתוח שמסביב לעיר העתיקה וגן העצמאות בתוכו כחלק ירוק ופתוח שישמש כפארק לשימוש הציבור.
בשנת 1930 הוקם חלקו הראשון של הגן שסמוך לרחוב המלך ג'ורג' שקרוי עד היום גן מאיר שרמן.
עם תום מלחמת העצמאות עבר השטח לידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים , שמסר את שטח הפארק בשנת 1952 לידיה של עיריית ירושלים.
בשנת 1957 אספו יהודי דרום אפריקה כספים כתרומה לפיתוח הגן שבסיומה נחנך הגן בשנת 1958, ביום העצמאות ה -10 של מדינת ישראל הצעירה , ולכן נקרא גן העצמאות, בהשתתפות ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, שכבר אז מתח ביקורת על שלא נשתלו מספיק עצים במקום.
עיריית ירושלים החלה לפתח את האזור ולצמצם את שטחי הגן .
בשנת 1957 נבנה בית סולל בונה בפינת רחוב המלך ג'ורג' ורחוב אבידע, ולאחר מכן בית הספר ארלוזורוב, לימים בית הספר הניסויי, שלצידו הוקם גם מגרש חניה על שטחו של הגן, שלאחר מכן יוקם על שטחו מוזיאון הסובלנות של היום.
העירייה אפילו רכשה את הקרקע הגובלת מצפון בבית אמיר שנחנך ב 1961, הידוע יותר בכינויו הבניין המרובע והמכוער בתחילת מעלה רחוב אגרון , מעל השופרסל העתידי, על מנת לבנות מגדל בן 22 קומות שישמש כבית העירייה העתידי, אבל בחירתו של טדי קולק לרשות העיר בשנת 1965 סיכלה את המהלך וקולק החליט להעביר את בית העירייה על הגבול בין חלקי ירושלים כסמל ושאיפה לאיחודה העתידי.
את הקרקע המיועדת מכרה העירייה להקמת מלון הפלאזה שהושלם ב 1975 ומאז עבר שינויי בעלות, אבל בירושלמית הוא תמיד ייקרא הפלאזה.
הגן דשדש במשך שנים ולא טופח , לא נשתלו בו עצים ולא תאורה והוא שימש במשך שנים נקודת מפגש לילית ואפלה לאנשים משולי החברה.
בשנות ה- 90 שופץ הגן והוקדש לזכרו של הנדבן היהודי אמריקאי הארי וילף, הגן שופץ והואר גם בשעות הלילה והחל לשמש כמקום בילוי וכינוס וכריאה הירוקה של ירושלים, התקיימו בו הופעות חיות של יום הסטודנט, עד שעבר לגן סאקר ופסטיבל הבירה.
אבל בירושלים, כמו בירושלים, כל אבן מספרת סיפור והיסטוריה נצחית שוכנת לצד סגירות מעגל היסטוריות ומפתיעות.
הנדל"ן בעיר ההיסטורית שבה כל מטר שווה זהב הוביל לפיתוח מואץ של בנייני יוקרה שגובלים בגן העצמאות.
בשנת 2024 נפתח מוזיאון הסובלנות של מרכז שמעון ויזנטל שתוכנן בתחילה ע"י האדריכל הבינ"ל הנודע פרנק גרי והוא אחיו התאום של מוזיאון הסובלנות שנחנך ב 1997 בלוס אנג'לס.
משפחתו של הנדבן הרי וילף שתרם לשיפוץ הגן רכשה בסוף המאה העשרים יחד עם משפחה יהודית אמריקאית נוספת את בניין סולל בונה הישן, שעמד סגור ומוזנח במשך שנים רבות בפינת הרחובות המלך ג'ורג' והרב אבידע, ולאחר קרוב ל- 30 שנה של ביורוקרטיה אינסופית וסגירת מעגל בין דורי מקימה בימים אלה מלון מפואר מרשת אינטרקונטיננטל העולמית שיפתח בקרוב, ולצידו נבנה מגדל מגורים יוקרתי בן 15 קומות שיאכלס משפחות יהודיות מרחבי העולם עם נוף פנורמי שצופה לגן העצמאות ולחומות העיר העתיקה ולהר הבית, שזכינו לקחת חלק פעיל בשיווקו המוצלח, בסגירת מעגל בין דורית בין הנדבן לממשיכי דרכו.
גן העצמאות שהפך לסנטרל פארק של עיר הנצח, מרכז סביבו מספר מיזמי נדל"ן יוקרתיים שנבנו לקונים בעלי יכולת שמעוניינים לגור בעיר ולראות מחלון ביתם ומעל פארק פתוח את חומות העיר העתיקה , הבניינים האייקונים וקו הרקיע המיוחד כל כך של ירושלים.
השטח המצומצם שנותר לבניה חדשה מסביב לגבולותיו המצומצמים של גן העצמאות הפך לנחשק ומבוקש בקרב רוכשי הנדל"ן היוקרתי בעיר.
אבל עם האוכל בא התיאבון, ובשנה האחרונה הוגשה לעירייה תוכנית רחבה לבנייה וחידוש מתחם חסבון שהוא המעגל השני לגן העצמאות, בין הרחובות הלל והמלך ג'ורג, תוכנית שעוררה הדים ועניין רב בין תושבי העיר, ומעוררת שוב את שאלת האיזון בין שימור האופי והייחודיות של העיר למול התפתחות העיר העתידית והביקוש הגובר לגור בעיר הנצח של העם היהודי.
כי זאת ירושלים שלנו –
עיר שנושאת היסטוריה וניגודים.
מבריכת מים שהובילה מים לבריכת צדקיהו ולבית המקדש ועד לגן עצמאות שמארח את הבאים לעיר בריאה ירוקה ומטופחת אל מול חומות העיר העתיקה, אימפריות עולמיות שתכננו לשלוט בעיר לתמיד אבל קרסו לתוך עצמן ועם יהודי שחזר אל עיר אבותיו ומנסה למצוא איזון בין הביקוש המתגבר לאופייה הייחודי של העיר שמשמשת כמרכז העם היהודי כבר יותר מ 3,000 שנה.
שבת של שלום לרחוק ולקרוב מירושלים, שכל חיילנו יחזרו בשלום לביתם ממהלך עיצוב ההיסטוריה בהווה שמתרחש מול עינינו , בימים ההם בזמן הזה.
צילום- ספריית הקונגרס.
