עוד משישי של ירושלים של פעם,
והפעם רחוב המלך דוד בצילום אוויר משנת 1931.
רחוב המלך דוד הוא ציר תנועה המחבר בין מרכז העיר לצפונה בחלק המערבי מעל בריכת הסולטן וחלקו הצפוני של גיא בן הינום ומול חומות העיר העתיקה.
בתמונה ניתן להבחין במלון המלך דוד ומאחוריו מגדל ימק"א בשלבי בנייה מתקדמים ומגרש הכדורגל שנבנה מאחוריו ואירח לאורך השנים קבוצות כדור רגל רבות מנבחרת משטרת המנדט הבריטי שחנכה את המגרש בשנת 1933 עם שחקנים ג'נטלמנים אנגלים ומשופמים ועד לשחקני ביתר והפועל ירושלים ששיחקו במגרש עד לשנת 1991, מאחוריו דרך העפר רחוב קרן היסוד של היום שמנוקדת משני צדדיה בעצי זיתים על השטחים הפתוחים ומשמאלם בתיה הראשונים של שכונת טלביה.
תחילתו של הרחוב היתה דרך עפר לעגלות בשטח לא מיושב שמופיע כבר במפות של השלטון העותמאני. בתקופת שלטון המנדט הבריטי ותכנון העיר ע"י הבריטים הפכה הדרך לשדרה עירונית שהיוותה חלק ממרקם הבינוי החדש של העיר.
שמו של הרחוב נקרא על ידי הבריטים דרך יוליאן, על שמו של יוליאנוס העני, שהיה חבר במסדר דתי שעסק באירוח צליינים, שהפך להרבה פחות עני אחרי שהדרך שנקראה על שמו עוברת באחד המקומות היפים בעולם, אל מול חומות העיר העתיקה.
בשנת 1929 יזמו בני משפחת מוצרי היהודית האמידה ממצריים הקמת מלון פאר בירושלים, שזיהו הזדמנות עסקית בעקבות החלת המנדט הבריטי בארץ ישראל שהביאה איתה תנועת מבקרים וצליינים.
בשנת 1926 החלה בנייתו של בניין ימק"א, שנחשב ליפה בבנייני ימק"א בעולם והוא נחנך באפריל 1933 על ידי הגנרל אלנבי, שהוביל את הצבא הבריטי לכיבוש ארץ ישראל מידי העות'מאנים.
שני המבנים תוכננו על ידי טובי האדריכלים של אותה התקופה. בשנת 1938 החליטו שלטונות המנדט הבריטי להעביר את משרדי מנהל השלטון הבריטי למלון המלך דוד, ודרך יוליאן הפכה לציר משמעותי בהתפתחות האורבנית של ירושלים.
השנים חלפו להן ועם יציאת המנדט הבריטי מארץ ישראל ותחילת מלחמת העצמאות, היה הרחוב זירת לקרבות קשים ומרים מול הלגיון הירדני והתושבים הערבים באיזור.
ביום הכרזת העצמאות של מדינת ישראל ב 14 למאי 1948 השתלטו כוחות ההגנה על המבנים באיזור למעט מלון המלך דוד ובנין ימק"א שהיו בחסות הצלב האדום.
לאחר סיום מלחמת העצמאות גבל הרחוב בקו הפסקת האש מול הלגיון הירדני ששלט בצד המזרחי של העיר המחולקת והעיר העתיקה , והבניינים שנבנו לאורך הצד המזרחי של הרחוב סיפקו מחסה להולכי הרגל מצלפי הלגיון הירדני שצלפו באזרחי העיר המערבית מגבעות וחומות העיר העתיקה.
לאחר הקמת מדינת ישראל שונה שמו של הרחוב מדרך יוליאן לרחוב המלך דוד על שם המלון המפורסם שנבנה ברחוב. לאחר מלחמת ששת הימים ואיחודה של העיר התחזק מעמדו של הרחוב והוא הפך לאבן שואבת למלונות יוקרה הצופים אל חומות העיר העתיקה לצד גלריות ,חנויות יודאיקה ועתיקות.
היום, 92 שנים אחרי צילום התמונה, האזור נראה אחרת לגמרי.
רחוב המלך דוד והאזור הם תחנת חובה לכל תייר שמבקר בירושלים, מלונות יוקרה חדשים נבנו אל מול חומות העיר היפה ביותר בעולם ובנייני מגורים חדשים ויוקרתיים הפכו לאבן שואבת ליהודים מרחבי העולם כשמחירי הנדלן משני צידי הרחוב הם מהיקרים בארץ.
על השדות המנוקדים בעצי זית לאורך רחוב קרן היסוד של היום נבנו בתי שכונת טלביה של ימינו ולא נותר עץ זית אחד מהימים ההם לרפואה, ואת שחקני נבחרת המשטרה הבריטית והאוהדים שנתלו על עצי הברוש שהקיפו את מגרש הכדורגל של ימק"א החליפו דיירים חדשים מכל קצוות תבל שגרים בשכונת המגורים שנבנתה על חורבות המגרש.
התפתחותה של דרך יוליאן שהפכה לאחר קום המדינה לרחוב המלך דוד היא מיקרו קוסמוס להתפתחותה של בירת הנצח של העם היהודי אחרי החזרה מ- 2,000 שנות גלות.
אחרי 76 שנות עצמאות של המדינה היהודית היחידה בעולם, מדינה המוקפת באויבים המבקשים להשמידה גם בימים אלה ממש, בנייני המגורים המפוארים, המלונות היוקרתיים והתיירות השוקקת ברחוב המלך דוד מעידים עדות אילמת שעם ישראל חי.
שבת של שלום לרחוק ולקרוב מירושלים,
שיחזרו כבר החטופים במהרה לביתם יחד עם חיילי צה"ל ומפוני הצפון, ולעילוי נשמות החיילים, בסדיר ובמילואים, הרוגי מלכות, ששילמו יחד עם משפחותיהם את המחיר היקר מכל עבור הזכות לחיות בשלום בארצנו.
