עוד משישי של ירושלים של פעם,
והפעם- שכונת ממילא, שנת 1961.
שכונת ממילא שוכנת בעמק
המקשר בין שער יפו של העיר העתיקה לבין העיר החדשה.
השכונה הוקמה בסוף המאה ה 19 והייתה שכונה מעורבת של סוחרים יהודים וערבים שביקשו לצאת מהצפיפות והשטחים המוגבלים של העיר העתיקה.
ממילא כללה עירוב של בעלי מלאכה זעירים, עסקים קטנים וחנויות למסחר, כל זה כזכור בתקופת השלטון העותמאני בעיר.
לאחר כניסת הבריטים לארץ ב 1917, היה נסיון של הממשל לארגן את השכונה בסדר בריטי טיפוסי, אבל הם לא נחלו הצלחה גדולה.
ב- 1928 נוסד בממילא מרכז שמעא, שהיה מרכז מסחרי שהוקם ע״י אליהו יוסף שמעא, וחבריו מהקהילה היהודית החלבית,
וכלל 250 חנויות של סוחרים יהודים וערבים מכל התחומים, ונחשב למודרני והראשון מסוגו בעיר, ששינה את כובד המשקל של המסחר בעיר, מתוך חומות העיר העתיקה לעבר העיר החדשה והגבול ביניהם.
ב-2 לדצמבר 1947 ,קרוב לעשרים שנה אחרי הקמתו,
הסתערו מפגינים ערבים על מרכז שמעא, בזזו את החנויות, רצחו ופצעו את הסוחרים היהודים, בזמן שהשוטרים הבריטים עומדים מנגד ומביטים בנעשה בשוויון נפש.
מאוחר יותר הוצת המרכז המסחרי ונשרפו מספר בתי מגורים נוספים בשכונה-
ונספר עוד נסיון שלא צלח לדו קיום המפורסם…
לאחר פרוץ מלחמת העצמאות השכונה ננטשה, ולבסוף הפכה לשטח ההפקר שבין העיר העתיקה שהייתה בשליטה ירדנית, לבין המדינה הצעירה וירושלים המתפתחת.
בהדרגה החלו להכנס לשכונה עולים חדשים ומשפחות יהודיות מרובות ילדים ומועטות יכולת, רובן מיוצאי כורדיסטאן, שהפכו מאוחר יותר לחייץ בין העיר העתיקה לעיר החדשה, והפכו למעין בשר תותחים מול צלפי הלגיון הירדני והפגזות מזדמנות.
במלחמת ששת הימים שחררה ישראל את העיר העתיקה והגדה המערבית,
ושכונת ממילא הפכה לעיי חורבות.
לאחר איחוד העיר נפרצו חומות הבטון שהיוו את גבול קו התפר והפרידו בין ירושלים לעיר העתיקה , והוחל בתהליך מהיר של הריסת כל המבנים שלאורך החומה, וביניהם בית שטרן, שאירח את הרצל, חוזה המדינה בביקורו בירושלים בשנת 1898, שלאחר התנגדות של תושבים והמועצה לשימור אתרים פורק ושוחזר לאחר ההריסה, וכיום הוא חלק ממתחם קניון ממילא החדש.
נהרס גם מלון פאסאט, שבו התגוררו משפחות יהודיות מעוטות יכולת, שלאחר מו״מ שנמשך שנים, פונו מהבניין בנזיד עדשים, ובמקומו נבנה מלון פנינת ירושלים, שעומד בשיממונו שנים ארוכות , ורק לאחרונה קיבל אישור לבניה מחודשת.. הקארמה, כמו תמיד עובדת.
שיקום שכונת ממילא, תכנונה, מינוי חברת קרתא הממשלתית לתכנון השכונה, וסאגת בניית המתחם, המכרזים והחלפת היזמים, ההתנגדויות ופינוי הדיירים , הם נושא לפוסט אחר ארוך ונפרד.
אני עוד זוכר את מנופי הענק עם כדורי הפלדה שהורסים את כל המבנים הישנים בשכונה, למול עיניהם העצובות של דיירי השכונה הישנים.
ורק נער אחד מממילא, צנוע ושקט, מבית קטן של 12 נפשות , שישן על הרצפה, ללא מקרר, וללא תנור בחורף הירושלמי הקשוח, שהוזהר כל ידי הוריו שלא להתקרב לחומות שמול העיר העתיקה, ושיחק בכדור רגל עשוי מסמרטוטים עם ילדי השכונה, הדליק משואה ביום העצמאות ה 69 למדינת ישראל, והפך לסמל ירושלמי, מנוגד כל כך לשכונת ממילא של היום- אורי מלמיליאן שלנו.
כיום- שכונת ממילא הפכה להפך הגמור משכונת ממילא ההיסטורית.
שכונת רפאים סגורה ומפוארת בשם כפר דוד, שבה נכסים שנקנו על ידי עילית יהדות העולם העשירה, ומשמשות ברובן כבתים פעילים רק בסוכות ובחגי ישראל,
מלון מצודת דוד, הילטון ממילא לשעבר, מלון ממילא וקניון ממילא, שנבנו ע״י היזם אלפרד אקירוב, מארחים מגוון תיירים מרחבי העולם,
קניון ממילא הפתוח, שמתחיל מרחוב אגרון והמלך דוד, ומסתיים בשער יפו, הפך לאתר ביקור חובה לכל מי שמגיע לעיר, ואין יותר זכר לשכונה הישנה.
זו ירושלים שלנו-
עיר של ניגודים, תככים והיסטוריה ,
נסיונות לדו קיום כלכלי מול פרעות וביזה,
שלטון בריטי אדיש מול המדינה שבדרך,
קו תפר ומשפחות מצוקה שגרו בחדר אחד מול פנטהאוזים מנקרי עיניים וחנויות יוקרה,
קניון מפואר לצד משפחות מעוטות יכולת שפונו בפיצוי זעום,
ואורי מלמיליאן אחד.
שבת של שלום לרחוק ולקרוב מירושלים ❤️
צילום- וורנר בראון.
