עוד משישי של ירושלים של פעם,
והפעם – יום שחרור ירושלים.
בתמונה – הצנחנים שרים את התקווה בכותל המערבי, שעות ספורות לאחר כיבוש העיר העתיקה.
היום קשה לדמיין, אבל ממלחמת העצמאות עד מלחמת ששת הימים ושחרור העיר, ירושלים הייתה חצויה לאורך העיר העתיקה, שיח ג׳ראח, גבעת המבתר והגבעה הצרפתית מצפון , ודרך בית לחם של היום , בגבולה של בקעה והמושבה הגרמנית מדרום, בגבול שמשני צידיו, הירדני והישראלי נפרשו מכשולים וביצורים.
מלחמת ששת הימים החלה במתקפת פתע על שדות התעופה במצרים, כשבמקביל נמסר מסר ברור לירדנים שלא יתערבו במלחמה, ואם יתערבו, ישראל תגיב בעוצמה.
הירדנים תקפו.
בישראל שלטה אז ממשלת ליכוד לאומי, שבישיבה מיוחדת שהתקיימה במרתף הכנסת הישנה שברחוב המלך ג'ורג' בגלל ההפצצות על העיר, הוחלט על כיבוש העיר העתיקה והאזורים הנלווים.
הקרב על ירושלים ארך כשלושה ימים והיה אחד המרכזיים שבקרבות מלחמת ששת הימים.
הקרב היה עקוב מדם, והוא התקיים במספר מוקדים, ובמהלכו נהרגו 182 חיילים,כרבע (!) מכלל החללים במלחמה כולה.
בבוקר יום רביעי, ה 7 ביוני הורה הרמטכ״ל יצחק רבין להיכנס לעיר העתיקה.
בשעה 10.00 הודיע מוטה גור בקשר ״הר הבית בידנו״.
בשעה 11 בבוקר הגיע מושל ירושלים מטעם ממשלת ירדן להר הבית, וחתם על כתב כניעה.
אחרי 2,000 שנות גלות העיר ירושלים, ליבו הפועם של העם היהודי חוברה לה יחדיו.
עם תום הקרבות חיו בירושלים כ- 200,000 תושבים.
כיום העיר תוססת ובתנופת צמיחה ובניה ללא תקדים , ומושכת אליה יהודים מרחבי העולם, לצד ישראלים שנמשכים אל קסמה של העיר.
זאת ירושלים, עיר עם היסטוריה ארוכה שנכתבה בדם, שני בתי מקדש, גלויות, מצור ופרעות לצד התחדשות ופריחה מחודשת,
הר הבית בידנו לצד העולם הערבי שזועק ״מסגד אל אקצה בסכנה״ (אותו אל אקצה שבסכנה עוד מפרעות תרפ״ט).
ירושלים היא אבן השתיה ולב העולם, אנטנת הקליטה לתדר יהודי פנימי מארבע רוחות הארץ, 3 פעמים ביום, בתנועה וסנכרון עם מערכת ההפעלה של היקום.
שנהיה ראויים לשמור על הפקדון שעלה בדם של כל כך הרבה אנשים טובים לאורך שרשרת הדורות, ושנהיה טובים אחד לשני, כדי שנשמור מכל משמר על הבית השלישי.
59 שנים אחרי איחודה של העיר מחדש,
גם הפעם זה תלוי אך ורק בנו.
שבת של שלום לרחוק ולקרוב מירושלים,
ויום ירושלים שמח
צילום- ארכיון צה"ל
