עוד משישי של ירושלים של פעם,
והפעם, בניית שיכוני הרכבת בקריית משה, תחילת רחוב כנפי נשרים של היום.
קריית משה הוקמה בשנת 1925 בעזרתה של ״קרן מזכרת משה מונטיפיורי״, ומכאן שמה.
לפני הקמת השכונה קידמה הקרן גם את הקמתן של שכונות מזכרת משה, ימין משה , זכרון משה ואוהל משה.
ממשה למשה לא קם כמשה.
השכונה נבנתה על 112 דונם שנרכשו על ידי בא כח הקרן, הפרופ׳ דוד ילין, במחיר 100 לירות ישראליות.
השכונה הקטנה הוקמה עם תקנון לשכונה עברית יהודית בקרבת ירושלים ,
כך הגדירו את עצמם ראשוני השכונה , וכך נתפס בעיניהם מיקום השכונה- בצד השני של הרי החושך, רחוק רחוק ממרכז העיר.
בקרבת ירושלים-
חלוצים אמיתיים שיצאו להתגורר בספר הרחוק.
בשנת 1939 התגוררו בשכונה 79 משפחות בבתי אבן, עם הזמן גדל הביקוש, ובשנת 1941 הבינו תושבי השכונה המקוריים כי מספר הדיירים בשכונה אמור לגדול.
הזוי לשמוע את זה היום, אבל התושבים פנו במכתב לעיריית ירושלים ובה ביקשו שהשכונה תסופח לעיריה, ותחשב כחלק מהעיר ירושלים.
בסוף שנות ה -30 נבנתה במקביל שכונת המקשר שבה התגוררו חברי קואופרטיב המקשר הירושלמי, מול חניון האוטובוסים הישן למרגלות בניני האומה ובסמוך הוקמה שכונת מעונות עובדים.
בבלוק מס 4 בשכונה, שכונה גם ״בלוק המורים״ התגוררו בין היתר שר החינוך והתרבות פרופ׳ בן ציון דינור , מנהל הגימנסיה העברית, המשורר יצחק שלו (ובנו הסופר מאיר שלו), חתני פרס ישראל, ודמויות חינוכיות ואקדמיות נוספות.
אופי השכונה השתנה לאיטו, את בנייני האבן הקטנים החליפו שיכוני טיח ארוכים, ניתנו שמות לרחובות, ובשנת 1964 עברה לשכונה ישיבת מרכז הרב.
מאוחר יותר הוקם גם מכון מאיר בסמוך, ואופי השכונה משך אליה את עילית החברה הדתית לאומית, לצד תושבים חילוניים וחרדים, שחיו יחדיו בהרמוניה.
מאז מים רבים עברו בנהר,
כיום עובר לצד השכונה הקו האדום של הרכבת הקלה, שיכוני המקשר נהרסו כליל ובמקומם נבנו שני מגדלי ענק בני 25 קומות, בתים נוספים בשכונה נהרסו ונבנו מחדש, ותהליך פינוי בינוי מואץ עובר על השכונה הירוקה והמנומנמת, שהופכת אט אט למרכז התחדשות עירונית במערב העיר.
שכונת הר נוף ממערב, וגבעת שאול מצפון תוחמים את השכונה הדתית לאומית והליברלית בשכונות בעלות צביון ואוכלוסיה חרדית והעיר משנה את פניה לנגד עינינו המשתאות.
זו ירושלים שלנו-
נהרות של שמפניה ורודה נשפכו מאז ששרים, סופרים ופרופסורים גרו בשיכוני טיח פשוטים ללא מעלית,
110 דונם אדמה בירושלים שנרכשו ב 100 לירות,
שכונה לקואופרטיב התחבורה של העיר של אז,
ומשה מונטיפיורי אחד,
שעלה למרכבה , דיו לסוסים אמר, והשאיר את חותמו בעיר, גם היום, 120 שנה אחרי.
שבת של שלום לרחוק ולקרוב מירושלים ❤️
התמונה – ארכיון שיכון עובדים.
