הבית הראשון בשכונת רחביה, בית אליעזר ותלמה ילין, 1924.
בית אליעזר ותלמה ילין הינו המבנה הראשון שנבנה בשכונת רחביה.
הדרך הסלולה בתמונה משמאל למבנה היא רחוב רמבן והשביל שמול הבית הוא רחוב אלחריזי של ימינו.
המבנה , ברחוב שנמצא ברחוב רמבן 14,
תוכנן על ידי האדריכלים אליעזר ילין ושותפו וילהלם הקר, ובשנת 1924 הושלמה בנייתו.
אליעזר ילין נולד בירושלים והיה בנם של המורה והחוקר דוד ילין ושל אישתו איטה.
בשנת 1907 יצא ללמוד אדריכלות בגרמניה ושם פגש והתידד עם האדריכל היהודי גרמני וילהלם הקר.
שניהם שרתו יחדיו במלחמת העולם הראשונה בחיל ההנדסה העותמאני , במסגרתו בנו יחד דרכים , כבישים, מסילות ברזל וגשרים.
בשנת 1920 ייסדו הקימו ילין והקר משרד אדריכלות בירושלים, והפכו לראשוני המתכננים והבונים של שכונת רחביה, ובתים נוספים בירושלים כגון מכללת דוד ילין, בית הכנסת אוהל יצחק בקריית משה, בית גד פרומקין בפינת רמבן ואבן עזרא- כיום בית הכנסת נצח ישראל, ומבנים נוספים בעיר.
בשנת 1921 התחתן אליעזר עם תלמה , ילידת אנגליה , שבאה מבית ציוני מובהק וצ׳לנית מוכשרת בעל שם עולמי.
בניית הבית הושלמה כאמור בשנת 1924, והפך עד מהרה למרכז חברתי ואומנותי של השמנה והסלתה של ירושלים בימי המנדט-
פרופסורים מהאוניברסיטה העברית לצד אנשי ממשל בריטים בכירים, ומוזיקאים מובילים בעלי שם עולמי התכנסו בסלון ביתם של אליעזר ותלמה בעת שנוגנו בסלון הבית קונצרטים של הרכבים קאמריים מרחבי העולם.
אבל לא לעולם חוסן.
בשנת 1936 נאלצה משפחת ילין למכור את הבית בשל קשיים כלכליים אליהם נקלע משרד האדריכלות שניהלו יחד עם וילהלם הקר.
בשנת 1950 רכש ידידם של בני הזוג ילין, ד״ר קוניקוב ורעייתו כרמל את הבית , תוך הקפדה על שימור הבית, החלונות, הדלתות ופנים הבניין.
אליעזר ילין שימש כחבר בוועד האדריכלים הישראלי, היה חבר בוועד המנהל של האגודה למען ירושלים וחבר בוועד שכונת רחביה.
אליעזר ילין נפטר במפתיע בשנת 1945, בגיל 57 .
הבית נשמר לאורך עשרות שנים, ובשנת 2015 נרכש הבית על ידי תושב חוץ.
לבית הוגשה בקשה להוספת שתי קומות במסגרת תמא 38 תוך הריסת המבנה ההיסטורי ושימור החזיתות.
הבקשה עוררה התנגדות גדולה ומאבק של בני משפחת ילין, תושבי השכונה, והמועצה לשימור אתרים, התוכניות לבניין הוקפאו, אבל עדיין לא נאמרה המילה האחרונה בעניין.
זאת ירושלים שלנו,
המבנה הראשון בשכונת רחביה, רחוב רמב"ן כשביל עפר , ללא פקקים וחוסר במקומות חניה,
גבעות טרשים מסביב למה שייהפך לימים לשכונת האצולה והאליטה של העיר,
קונצ׳רטו לצ׳לו עם פקידים בריטים מעונבים, לצד פרופסורים יהודיים מהאוניברסיטה העברית,
מאבקי שימור מול אצולת הממון של יהדות העולם,
חזון והיסטוריה בהתהוות,
מבנים מרהיבים לשימור,
ותזכורת על שיווי המשקל העדין בין העבר המפואר לצד ההתחדשות המבורכת של העיר.
שבת של שלום לרחוק ולקרוב מירושלים
מקור – אמנון רמון
|
