בניין שערי צדק הישן שנת 1902, עוד משישי של ירושלים של פעם.
בתמונה נראה בית החולים ברחוב יפו 161 לאחר פתיחתו ודרך העפר ושיירת הגמלים שמלפניו שצועדת על שביל העפר שהוא רחוב יפו של ימינו שמסתיים לפני חומות העיר העתיקה.
בית החולים שערי צדק היה בית החולים היהודי השני שפעל מחוץ לחומות העיר העתיקה, אחרי בית החולים רוטשילד שנבנה ברחוב הנביאים בשנת 1888.
המבנה הוקם בקצה ירושלים של אז, מעבר להרי החושך בסמוך לשכונת שערי צדק.
בית החולים נבנה בעקבות מלחמות היהודים ההזויות שמלוות אותנו לאורך הדורות והפעם הסיבה הייתה סירוב בית החולים להעניק שירות רפואי ליהודי הכולל האוסטרי בעיר.
הפרויקט הוקם באמצעות "הוועד להקמת בית חולים בירושלים" אליו הצטרף בהמשך רופא גרמני חרדי ונמרץ צעיר בשם ד"ר משה ואלאך שעבד כבר כרופא בעיר העתיקה ויצא במסע גיוס תרומות לגרמניה.
המבנה היפהפה תוכנן על ידי מיודענו, האדריכל תיאודור זנדל הגרמני, שתכנן גם את בית הנסן שהוזכר בבלוג הקודם ומבנים אייקונים אחרים בירושלים וכלל חזיתות מרשימות, חלונות מקומרים ותקרות גבוהות שהעניקו למקום הוד והדר.
הבניין נבנה בשלושה מבנים נפרדים- בניין אשפוז מרכזי, בניין לאשפוז חולים במחלות מדבקות ובניין למגורי הסגל הרפואי וכלל בורות מים עמוקים לשאיבת מים ותוחם בגדר אבן המקיפה את המתחם ובתוכה גינות ירק ,שטחים פתוחים ורפת שסיפקה למטופלים חלב טרי וגבינות.
מעין משק אוטרקי בזעיר אנפין.
הבניין נחנך ב 27 לינואר 1902 לכבוד יום הולדתו של הקיסר וילהלם בטקס רב משתתפים.
ד"ר ואלאך הייקה הנמרץ הפך ל"בעל הבית" של בית החולים, הקפיד על היגיינה יתרה, גר במתחם בית החולים וחי בנשמתו כל סנטימטר בבניין והמקום היה למפעל חייו.
לצידו פעלה האחות זלמה, עוד דמות אייקונית ירושלמית שהגיע אף היא מגרמניה וגרה בחדרון קטן בבית החולים, אימצה לחיקה ילדים יתומים והפכה ללב הפועם ולנשמה של בית החולים.
בית החולים חווה את מלחמת העולם הראשונה ושימש למרכז מיון לפצועים טורקים, פעל בתקופת המנדט הבריטי והיה בעל חשיבות גדולה במלחמת העצמאות לאחר שהגישה לבית החולים הדסה הר הצופים הוגבלה ע"י פורעים ערביים וכוחות הלגיון.
ד"ר ואלאך פרש מניהול בית החולים בשנת 1947 ונפטר בגיל 91, עשר שנים אחרי פרישתו והוא נקבר אחר כבוד בבית הקברות הקטן הצמוד לבית החולים.
וכך חולפת לה תהילת עולם.
בשנת 1980 עבר בית החולים לבית החולים שערי צדק שבמורדות שכונת בית וגן והבניין הישן והמפואר עמד ריק בשיממונו ושועבד לבנקים על מנת לכסות את החריגות בבניית שערי צדק החדש.
בראשית שנות ה -90 פתחו הבנקים בהליך כינוס נכסים למבנה לאחר ניסיונות של חברות פרטיות לרכוש את הנכס ולהקים במקום שכונת מגורים.
המקום עבר סאגה נוספת ובאפריל 93 תוכננה לקום במקום קריית רשות השידור במקום הבניין הישן שבשכונת רוממה.
בשנת 1996 לקחה הרשות הלוואה בסך 135 מיליון ₪ במטרה להקים את קריית התקשורת, אולפני הטלוויזיה ושימושים נוספים, הבניין שופץ בחלקו אך ההתקדמות בפרויקט הייתה בקצב מואט וסבל מחריגות משמעותיות בתקציב ובזבוז כספים מיותרים.
הבניין שימש את רשות השידור עד לשנת 2018 במקביל לפירוקה.
במרץ 2020 העמידה רשות מקרקעי ישראל את המתחם למכירה במכרז פתוח ובו זכתה חברת ישראל קנדה בסכום של 512 מליון ₪.
החברה תרמה את השימוש במבנה עד לקבלת היתרי בנייה לפרויקט לשימוש עמותות ירושלמיות מקומיות ובשנת 2022 קיבלה עמותת המרחב החברתי אחריות על המקום.
כיום מוקם במתחם פרויקט מגורים גרנדיוזי של שלושה מגדלים רבי קומות הכוללים מלונאות משרדים ומגורים ושירותים משלימים בקומות התחתונות.
מבנה בית החולים המפואר ישומר כמלון ובמקום חולים ששותים חלב טרי יאכלסו את חדרי המתחם תיירים מרחבי העולם.
זאת ירושלים שלנו, העיר שבה כל אבן מספרת סיפור.
בית חולים ראשון מחוץ לחומות שנבנה ברחוב הנביאים, שלאחריו נבנה בסמוך לשכונת שערי צדק הקטנה בניין אייקוני ויפהפה , טורקים, אנגלים וד"ר ואלאך אחד שהסתובב במתחם שהפך לסיפור חייו עם צרור מפתחות קבוע לדלתות כל חדרי בית החולים, עם האחות זלמה הידועה שהוסיפה נשמה יתרה למקום , רופאים מהעלייה השלישית שעלו מגרמניה ובאו לחזק את הצוות הטיפולי במקום, טיפול בפצועי מלחמת העצמאות ובית חולים מרכזי בעיר עד לשנות השמונים, אז החליפו אנשי תקשורת בגוף מסואב את החולים במקום, בזבוז כספי ציבור, הזנחת המבנה האייקוני ומעבר החולים והצוות הרפואי לבית חולים חדש ומודרני במורדות בית וגן, כינוס נכסים, מכרז פומבי שהסתיים בשלושה מגדלי ענק לצד בניין מפואר שיישמר לעוד שנים רבות לתזכורת מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים.
הגמלים שהעבירו סחורות על דרך העפר שלאורך רחוב יפו עזבו מזמן והוחלפו ברכבת הקלה שמונעת בחשמל וגם לא מעלה גירה,
ורק מלחמות היהודים בינם לבין עצמם נשארו ואף הועצמו, כגזירת גורל שאין לה מרפא, גם לא בבית החולים. עצוב.
שבת של שלום לרחוק ולקרוב מירושלים.
התמונה מארכיון בן צבי.
