עוד משישי של ירושלים של פעם,
והפעם- שחרור השבויים היהודים מירדן במלחמת העצמאות .
בתמונה- שחרור זקני תושבי הרובע היהודי ממחנה השבויים אום אל ג’מאל בירדן, 1949.
במלחמת העצמאות נלקחו כ- 700 יהודים לשבי בירדן.
השבויים הובאו ממספר קרבות בירושלים וסביבתה-
כ- 320 שבויים מקרבות גוש עציון, בתחילת מאי 1948
290 אזרחים וכ- 50 לוחמים מהקרבות ברובע היהודי, למרות הסכם מקדים מפורש עם הקצין הירדני האחראי שלשבי יילקחו רק הלוחמים- הנשים , הילדים והפצועים אמורים היו להשתחרר עפ”י ההסכם, אך משגילה אותו קצין ירדני, עבדאללה א-תל כי היישוב היהודי ברובע חלש ועם מעט לוחמים, הפרו הירדנים את ההסכם ולקחו בשבי את כל האזרחים, בסוף מאי 1948,
שבויי קיבוץ גזר , קרב ארמון הנציב, לטרון ועוד, ובסה”כ כ- 700 שבויים שכונסו במחנה אום ג’מאל שבירדן.
המחנה הוקם במהירות והשבויים שוכנו באוהלים שהכילו 10 אנשים, המקום גודר בגדרות תיל ואבטחה כבדה הושתה על יושביו.
לכל שבוי ניתנו שלוש שמיכות- אחת כמזרון ושתיים להתכסות.
השבויים זכו ליחס סביר מהשלטון הירדני, זכו לאוטונומיה בקביעת סדר היום במחנה, ובמקום התקיימו חוגי היסטוריה ישראלית , חוג תנ”ך , לימודי השפה העברית ועוד.
בצד היהודי, כמו אצל היהודים הייתה מתיחות וחילופי דברים בין השבויים-
השבויים החילוניים מול החרדים, אנשי אצ”ל ואנשי השומר הצעיר וצעירים שהיו בחילוקי דעות מול הזקנים.
ב-7 ביוני 1948 שיחררו הירדנים את כל הנשים השבויות למעט 2 נשים שביקשו להישאר עם השבויים.
ב-30 לנובמבר נחתם הסכם בין משה דיין והקצין הירדני ההפכפך עבדאללה א-תל על הפוגה בירושלים.
באותו היום שוחררו 23 שבויים נוספים.
במהלך חודש פברואר 1949 שוחררו במספר פעימות כל השבויים ששהו במחנה, עד האחרון שבהם.
הקבוצה האחרונה הביאה עימה את ספר התורה ממחנה השבויים שהוכנס בחגיגיות וברוב טקס לבית הכנסת ישורון שברחוב שמואל הנגיד.
ירדן היא המדינה היחידה ששחררה את כל השבויים הישראלים לפני השיחות הרשמיות על שביתת הנשק, עדות נוספת ליחס המיוחד שהיה בין המלך עבדאללה הראשון, לבין השלטון הישראלי, מערכת יחסים שכללה פגישות חשאיות עם מנהיגי היישוב היהודי בארץ לפני הקמת המדינה ומיד לאחריה, שם נידונו אפשרויות שיתוף הפעולה בין המדינות ואף שלום בין ירדן לישראל.
דבר השיחות דלף, הליגה הערבית התנגדה נחרצות, והאיום פעל על המלך שנסוג מלהגיע להסכם שלום עם ישראל.
ב-20 ביולי 1951 נרצח המלך עבדאללה הראשון ביריות מתנקשים פלסטינים קיצוניים שהומרדו על ידי חאג’ אמין אל חוסיני המקולל חובב הנאצים בעיר העתיקה בירושלים בשעה שעמד להתפלל במסגד אל אקצא. המלך מת מהיריות במקום, לנגד עיניו של נכדו- לימים המלך חוסיין.
לאחר הרצח הומלך בנו של עבדאללה הנסיך טלאל שסבל מסכיזופרניה ואושפז מספר פעמים, עד להכתרתו לאחר שנה של בנו- המלך חוסיין למלך ירדן, כשהוא בן 17 בלבד .
זאת ירושלים שלנו-
700 שבויים שהוחזקו בתנאים אנושיים ושוחררו , מלך ירדני אמיץ אחד שראה את הנולד ורצה לכונן יחסי שכנות ושלום,
והערבים הכפריים בארץ ” הפלשתינים”, שלא פספסו אף הזדמנות לפספס הזדמנות, העדיפו תמיד את החרב, הדם וההרג, ולמעשה עד לעצם היום הזה דנו את עצמם ואותנו לחיות במרחץ דמים מתמשך.
שנזכה לראות גם אנחנו את השבויים שלנו- האזרחים והחיילים חוזרים במהרה לביתם בריאים בגוף ובנפש,
ולהצלחת ורפואת חיילי צה”ל וחזרתם לשלום.
שבת של שלום לרחוק ולקרוב מירושלים.
הצלם לא ידוע לי.
