עוד משישי של ירושלים של פעם,
והפעם, מלחמת השחרור בירושלים.
ערב מלחמת העצמאות גרו בירושלים כ- 100,000 תושבים יהודים לעומת כ- 65,000 תושבים ערביים.
היהודים בעיר גרו בעיקר בצפון מערב העיר וברובע היהודי בתוך החומות, שהייתה מובלעת יהודית בתוך רוב ערבי צפוף בתוך חומות העיר העתיקה.
מבחינה כלכלית הייתה ירושלים תלויה בקשר עם השפלה ומישור החוף, משם הובאה האספקה לעיר.
לאחר מצור כבד על העיר וסגירת דרכי הגישה אליו על ידי כוחות הלגיון הערבי היו תושבי העיר היהודים חלשים, ללא מים ,מזון ודלק .
עם החלטת האו”ם על תוכנית החלוקה, בכ”ט בנובמבר 1947 פרצה בעיר מלחמה בהתקפה ראשונה על אוטובוס המקשר שנסע ממרכז העיר להר הצופים.
הכוח המגן היהודי שייך היה בעיקר לארגוני ההגנה, עם כ- 500 לוחמים וכ 1200 מגינים, האצ”ל מנה כ-100 לוחמים והלחי כמה עשרות.
בן גוריון ביקש לרכז כוחות לפריצה ועזרה לעיר, ואמר –
” ירושלים היא נשמתה של ארץ ישראל, אחרת לא נהיה ראויים לשם עם ישראל “.
הרובע היהודי שבתוך החומות הושם תחת מצור קשה.
לאחר שישה חודשי מצור ועזיבת הבריטים את הרובע, נפתחה התקפה של הלגיון הערבי.
כוחות חטיבת הראל של הפלמ”ח ניסו מספר פעמים לפרוץ את חומות העיר העתיקה ולהגיע לעזרת הנצורים, וספגו אבדות רבות.
לבסוף נכבש הרובע על ידי הלגיון הערבי הירדני ,לוחמיו נפלו בשבי והתושבים גורשו למערב העיר.
כוחות רבים מהשפלה רוכזו לפרוץ את הדרך לירושלים במספר מבצעים מתוכננים, שחלקם הצליחו וחלקם פחות.
הכוחות הישראלים סבלו אבדות כבדות.
עם יציאת הבריטים מהארץ ב-14 למאי 1948 השתלטו הכוחות הישראלים על מתחמי השלטון הבריטי לאחר עזיבתם.
כך נכבשו המבנים בהם שהו חילי המנדט בשכונות טלביה, המושבה הגרמנית, בקעה, תלפיות, המושבה היוונית, שייח ג’ראח וכנסיית נוטרדם.
במשך התקופה התבצעו מבצעים רבים יזומים של כוחות ההגנה לשמירה על האוכלוסיה היהודית בעיר ולהדיפת צבאות ירדן והלגיון הערבי .
מאות לוחמים יהודים נפלו בקרב על הגנת היישוב היהודי בעיר ולפריצת הדרך לעיר הנצורה.
בתמונה, משאית עם לוחמים שהצליחו לפרוץ את המצור והגיעו לעזרת היישוב היהודי בעיר.
עם תום המלחמה קבעו את גבולות העיר משה דיין ועבדללה א-תל , ששרטטו על מפה את גבולות העיר והאיזורים המפורזים בארמון הנציב ובמעבר מנדלבאום בסמוך לשכונת מוסררה.
בעקבות ההסכם נמנעה גישה של יהודים למקומות הקדושים בעיר העתיקה, לכותל המערבי ולהר הזיתים.
רק לאחר 19 שנה של שלטון ירדני במזרח העיר, שוחררה העיר העתיקה במלחמת ששת הימים וחוברה מחדש.
זאת ירושלים שלנו-
שנים של מלחמות עקובות מדם, היאחזות בקרקע, פוגרומים וחיכוכים ללא הפסקה עם התושבים הערביים הביאו בסופו של דבר לכיבוש העיר מחדש והכרזתה כבירת ישראל,
מצור כבד ללא מים, דלק ואספקה בסיסית, אבידות רבות וכבדות של תושבים ולוחמים,
ועצמאות המדינה היהודית הצעירה שקמה זה עתה, כנגד כל הנתונים והסיכויים .
קיבלנו לידינו פקדון יקר ערך שנקנה בדם רב, אבל ושכול,
עצמאות ומדינה יהודית לאחר 2,000 שנות גלות, שואת יהודי אירופה, ורדיפת יהודים באשר הם.
לזכר האזרחים והלוחמים שנפלו לשחרור העיר ועצמאות המדינה,
לחברה בישראל החזקה והמשגשגת ,חשבון נפש פנימי ונוקב-
תזכורת איפה היינו , לאן אנחנו רוצים להגיע- ואיך,
ולכבוד מדינת ישראל , 75 שנה אחרי.
שבת של שלום לרחוק ולקרוב מירושלים
תורם הצילום: עמותת דור הפלמ”ח
