בית הכנסת ישורון, מבט מרחוב המלך ג'ורג' 1951,
עוד משישי של ירושלים של פעם.
בית הכנסת ישורון שוכן בפינת רחוב שמואל הנגיד ורחוב המלך ג'ורג' ונבנה בסגנון הבין לאומי שכלל חזית מעוגלת לרחוב וחלונות צרים לשמירת פרטיות המתפללים והכנסת אור טבעי.
את הכספים לקהילת בית הכנסת החלו לאסוף כבר בשנות העשרים של המאה הקודמת ממתפללי הקהילה והתאחדות בתי הכנסת של אמריקה.
הקהילה קמה כאגודת ישורון בראשית שנות העשרים ע"י לו לובר , עולה חדש מאמריקה הרחוקה שהגיע לעיר, ושמה לעצמה מטרה לבנות בית כנסת שימשוך קהל צעיר בסגנון אורתודוקסי מודרני.
הקהילה קיבלה את ברכתו של הרב הראשי האשכנזי דאז, אברהם יצחק הכהן קוק, שאף תרם את ספר התורה לבית הכנסת, יחד עם משפחת אלישר שתרמו ספר תורה נוסף.
"בתי הכנסת המאוחדים של אמריקה גאלו אדמת קודש זו בתוככי ירושלים עיר הקודש.. וגם תרמו ביד נדיבה לבניין זה"- כך נכתב בלוחית הזיכרון שנצבת בבית הכנסת עד היום.
בית הכנסת הפך מקום ציון לאירועים מרכזיים בירושלים.
מיקומו של בית הכנסת בשכונת רחביה שבה התגוררו ראשי היישוב הציוני דאז ,האליטה הכלכלית והתרבותית של ירושלים ואנשי אקדמיה משך אליו בית הכנסת קהל מגוון.
בין המתפללים בישורון היו נשיאי המדינה יצחק בן צבי ,זלמן שז"ר והרצוג,דוד בן גוריון הגיע לתפילה ביום ייסודה של הכנסת הראשונה ששכנה בסמוך, פרופ' ישעיהו ליבוביץ', השופט העליון מנחם אלון ועוד רבים וטובים, לצד נשים מובילות כמן הנרייטה סאלד, שרה הרצוג אשת הרב הראשי ועוד רבות וטובות שהיו חלק מקהל מתפללים מגוון שכלל ציבור מסורתי וחילוני מתושבי השכונה.
עם השנים הצטמצמה הקהילה המקורית והזדקנה, אך בית הכנסת עדיין מושך אליו קהל לשיעורי תורה קבועים ופעילויות תרבות נוספות.
במקום שאותו חנך הרב קוק ועל ספסליו ישבו נשיאי המדינה לצד ראשי ממשלה , פרופסורים בעל שם עולמי לצד שופטים ואנשי רוח וציבור מסורתי וחילוני שכולם חיו יחדיו בהרמוניה תחת קורת גג אחת , ואלוהים אחד.
זאת ירושלים שלנו- המקום שבו כל מבנה וכל אבן מספרת סיפור על- דורי של תקומה וציונות לצד יהדות מתחדשת וסובלנית, פסיפס חברתי המייצג את כל חלקי העם במבנה אחד שמכיל את הכל.
ובנימה אישית- מול בית הכנסת ישורון, על אחת מעתודות הקרקע האחרונות של שכונת רחביה תחל בקרוב הקמתו של פרויקט מגורים אינטימי על קרקע הספוגה בהיסטוריה המתחדשת של העם היהודי ששב לציון , שבה שכן בשנת 1920 מחנה האוהלים של גדודי העבודה העבריים שבנו בידיהם את שכונת רחביה האייקונית.
זכות גדולה כחלק משרשרת הדורות האינסופית של העם היהודי.
"הישן יתחדש והחדש יתקדש"- עפ"י אמרתו של הרב קוק.
בירת הנצח של העם היהודי מתחדשת לצד ההיסטוריה המפוארת של העיר היפה ביותר בעולם.
שבת של שלום לרחוק ולקרוב מירושלים,
שכל החטופים ישובו כבר לבתיהם יחד עם חיילי צה"ל ותושבי הדרום והצפון ושיבוא שלום על ישראל.
