עוד משישי של ירושלים של פעם,
והפעם- בית הנכות הלאומי בצלאל, רח' שמואל הנגיד פינת רח' שץ של היום בתמונה משנת 1925.
המבנה היה מוזיאון שהוקם ליד בית הספר לאומנות בצלאל שהוקם ברחוב שמואל הנגיד 12, ובתחילתו שימש כמוזיאון לתולדות החי והצומח בארץ ישראל.
בית הספר לאומנות בצלאל שנבנה ליד, נקרא על שם בצלאל בן אורי, שעל פי ספר שמות בשנה הראשונה ליציאת מצריים מונה בצלאל על ידי הקב״ה באמצעות משה, יחד עם אהליאב בן אחיסמך לבנות את המשכן ואוהל המועד, הכפורת, המנורה, המזבח ואת כלי בית המקדש.
בוריס שץ, מקים בית הספר בצלאל ראה בחזונו אפשרות לעזור לאומני ארץ ישראל לשלב את חיי הטבע של ארץ ישראל בעבודות האומנות שלהם, וליצור שילוב של אומנות ישראלית עכשווית, עם ההוויה של עולם החי של ארץ הקודש.
התצוגה הראשונה לציבור בבניין בית הנכות בצלאל, נערכה בפסח 1912 והפכה במהרה למוקד לביקורים של ראשי היישוב היהודי בארץ, שעוד הייתה תחת השלטון העות'מאני.
בשנת 1916 ביקר במקום ג׳מאל פאשה, מבכירי האימפריה העות'מאנית עם פמליה הכללה את הפאשה של ירושלים ובכירים נוספים.
בשנת 1925, לאחר מלחמת העולם הראשונה נפתח המוזיאון באופן סדיר לביקור הקהל הרחב בשעות אחר הצהריים.
עם פתיחת מוזיאון ישראל בגבעת רם בשנת 1965, עבר אוסף האומנות ששכן בבניין אל המוזיאון, והיווה את הגרעין הראשון של אגף האומנות הישראלית.
עם פינוי המוזיאון הפך בית הנכות בצלאל לבית האומנים, ובו הוצגו תערוכות של אומנים ישראלים בתערוכות מתחלפות.
משנת 2001 מתקיימת במקום הביאנלה הישראלית לרישום.
בית הנכות הלאומי בצלאל משמש גם כיום כבית האומנים עם תערוכות מתחלפות, ומסעדת מונה האיכותית מהווה מקום עליה לרגל לסועדים מרחבי הארץ והעולם.
כיום, סמטת העפר שלפני החומה הפכה לרחוב שמואל הנגיד של היום, וטרסות האבנים כבר מזמן לא שם.
רחוב שמואל הנגיד נקרא על שמו של רבי שמואל הנגיד, איש אשכולות שהיה רב, פוסק ומשורר ואחד מראשי יהדות ספרד בימי תור הזהב וכמשנה למלך גרנדה והיה המשורר העברי הגדול הראשון שבעקבותיו נוספו הרב שלמה אבן גבירול, רבי משה אבן עזרא ורבי יהודה הלוי. מאוחר יותר נתמנה רבי שמואל הנגיד לראש רבני ספרד.
את חלקנו הצנוע בבניית ירושלים ובהיסטוריה המתחדשת לנגד עינינו ברחוב שמואל הנגיד, אנו מקיימים בפועל בשיווקם של שני פרויקטים חדשים ברחוב שמואל הנגיד, המשלבים מגורי יוקרה תוך שמירת האופי ההיסטורי הייחודי של האזור והתאמת הבניינים לאופי הבינוי הקיים, תוך שמירת הענווה הראויה לעיר שחיה ומתחדשת ללא הרף כבר 3,000 שנה.
זוהי ירושלים שלנו,
ישן לצד חדש, אומנות ייצור המשכן וכלי הקודש ביציאת מצריים, לצד אומני ארץ ישראל של ימינו אנו, המשמרים אומנות יהודית וחיי רוח לאורך 2,500 שנה, לצד שירה יהודית מופלאה מגלות יהודי ספרד ועד להתחדשות העיר של ימינו.
בימים ההם בזמן הזה, זיכרון חי ומתמשך וחוליה נוספת בשרשרת הדורות של עם ישראל הקורם עור וגידים מול עינינו.
שבת של אהבה ושלום לרחוק ולקרוב מירושלים❤️ שיחזרו כל החטופים במהרה לבתיהם בשלום, יחד עם כל חיילי צה"ל, שנדע אחדות אמיתית בינינו ושייתחדש עלינו חודש טוב ומבורך.
