עוד משישי של ירושלים של פעם,
בניין ג’נרלי בבנייה, רחוב שלומציון המלכה פינת רחוב יפו, 1934.
בתמונה, העגלה עם הסוס נוסעת לאיטה לכיוון רחוב שלומציון של היום, והאוטומוביל משמאל נוסע על רחוב יפו של היום, שמאחוריו משמאל בית העירייה של ימינו.
בניין ג׳נרלי נבנה על ידי חברת הביטוח האיטלקית, נקרא על שמה ונחנך ב 1935 .
המגרש נקנה על ידי חברת הביטוח מהממשל הבריטי לאחר ששימש כחניון אוטובוסים.
את הבניין תכנן האדריכל האיטלקי מרצ׳לו פיאצ׳נטי בסגנון הניאו קלאסי, וצורתו המשולשת של הבניין הותאמה לצומת הכבישים יפו ושלומציון המלכה.
הבניה החלה בשנת 1934 ונחנך בשנת 1935 – קצב בנייה מהיר הרבה יותר מהיום, עם הטכנולוגיות והעזרים הלוגיסטיים.
בקומת הקרקע שכנו חנויות ובתי מסחר, חברת הביטוח שכנה בקומות המרכזיות ושאר הקומות הושכרו למשרדים.
מאוחר יותר שימש הבניין כמרכז האפסנאות של הצבא הבריטי, עד שנתפס על ידי לוחמי האצ”ל במהלך מלחמת העצמאות.
האריה שעל גג הבניין הוא סמלו של פטרון העיר ונציה וסמל העיר ונציה, ולא כמו שנהוג לחשוב סימלה של ירושלים, ומתחתיו רשומות בספרות רומיות 1831, שהיא ההקמה של חברת ג׳נרלי
.
האגדות האורבניות הירושלמיות מספרות שבלילה, שכולם הלכו לישון, ירד האריה מהבניין, הסתובב בעיר, חמק בין הסמטאות וחיפש מקום להטיל בו את מימיו , בכל זאת, לעמוד במקום יום שלם יכול לעייף גם אריה מפואר.
לימים הפך רחוב יפו לציר הרכבת הקלה, רח שלומציון המלכה הפך לחד סיטרי ובסופו מדרחוב שגובל בקניון ממילא,
אחת ההזדמנויות האחרונות לראות את הרחוב ללא פקקי תנועה ועם מקומות חניה פנויים היא כנראה בתמונה הזו .
זאת ירושלים -חדש מול ישן, היסטוריה בין לאומית מול עומסי תנועה מקומיים, ואריה אחד עם נדודי שינה ושלפוחית רגיזה.
שבת של שלום לקרוב ולרחוק מירושלים, ברוכים הבאים לאחינו החטופים ושנזכה לראות את שאר החטופים החללים במהרה בביתם.
הצלם לא ידוע.
