עוד מירושלים של פעם, והפעם- שכונת הבוכרים, סדר פסח ראשון בירושלים של משפחה שעלתה מפרס, 1952. סדר ראשון בארץ הקודש אחרי העלייה לארץ, ומימוש בפועל של הפסוק “בשנה הבאה בירושלים הבנויה”. אחרי הקמת המדינה וגל העלייה הגדול של יהודים מכל קצוות תבל לעיר הקודש הייתה

עוד משישי של ירושלים של פעם, והפעם- גן השושנים בשכונת טלביה, 1972. גן השושנים נמצא בשכונת טלביה בירושלים בין הרחובות פינסקר ודובנוב. הגן משתרע של שטח של 5.5 דונם, ולראשונה תפקד כגן ציבורי בירושלים כבר לפני 118 שנה, בספטמבר 1906 כשהטורקים עוד שלטו בארץ ואירחו

עוד משישי של ירושלים של פעם, והפעם- גן המנורה (בור שיבר) 1964. גן המנורה ממוקם בפינת הרחובות המלך ג’ורג’, בארי, שמואל הנגיד ורחוב בן יהודה. בסוף שנות ה- 20 של המאה הקודמת רכש ג’ורג’ שיבר, אדריכל וקבלן ערבי- נוצרי את הקרקע שהייתה בבעלות יהודית יחד

עוד משישי של ירושלים של פעם, חצר סרגיי שבתמונה (אז והיום) הוא מבנה וחלק ממתחם מגרש הרוסים במרכז העיר ירושלים. הבניין נחנך בשנת 1890 ונקרא על שם הנסיך סרגיי . בחנוכת הבניין השתתף גם קיסר רוסיה אלכסנדר השלישי שביקר בארץ באותו הזמן לרגל חנוכת כנסיית

עוד משישי של ירושלים של פעם, עדלאידע זוטא 1959. פורים ירושלמי היה תמיד תעלומה- האם יירד שלג? גשם ? או שנזכה ליום חמים. ההכנות החלו מספר שבועות לפני, שהתחפושות המובילות הן קובויי (קאובוי בירושלמית ), אינדיאני, חייל או שוטר. הבנות התלבטו בין נסיכה, מלכת אסתר

עוד משישי של פעם בירושלים, גן הפעמון, 1980. בשנת 1965 החליטה עיריית ירושלים לתכנן את האזור המזרחי של העיר, שהיה שומם ומבודד בשל סמיכותו לקו שביתת הנשק עם הירדנים. התכנון נערך באמצעות תחרות אדריכלים והצעות לתכנון המתחמים, אבל כמו שקורה לא פעם במחוזותינו לא עלה

עוד משישי של פעם, התור לאוטובוס אחרי הקניות בשוק מחנה יהודה, תחילת שנות ה- 70. בעקבות התגובות הרבות שהיו על המכולת השכונתית שחיממו את הלב והעלו זיכרונות ונוסטלגיה אצל המון ירושלמים, נתקדם שלב באבולוציה הצרכנית של ירושלים של פעם. בתמונה, קונים מחכים לאוטובוס שייקח אותם

עוד משישי של פעם, והפעם- המכולת השכונתית בירושלים של פעם. המכולת השכונתית הייתה פעם מדורת השבט של השכונה. במרכזים השכונתיים שכמעט ולא היו באותה התקופה, הייתה בדרך כלל חנות מכולת אחת שבה קנתה כל השכונה, שמכרה גם חצי לחם שחיכה מבויש בארון הלחם שהיה בנוי

עוד משישי של ירושלים של פעם, והפעם- מלון עדן שברחוב הלל, 1950. מלון עדן הוקם על ידי רוזה ואברהם ליפשיץ עפ”י תוכניתו של האדריכל יוחנן רטנר ונפתח לקהל הרחב ב- 10 לאפריל 1938 בזמן המנדט הבריטי, ברחוב הלל של ימינו ופינת רחוב ההסתדרות. במאמר שהתפרסם

עוד שישי של ירושלים של פעם, והפעם- שכונת נחלת שבעה 1963 , מבט מדרום , גן העצמאות של היום, סוף רח הלל . במרכז- לימים כיכר החתולות, סוף רחוב נחלת שבעה,לפניו ייבנה לנצח מוזיאון הסובלנות, מאחוריו בית המהנדס, מימין בית הקברות המוסלמי, ומשמאל בית יואל

עוד משישי של ירושלים של פעם, והפעם- רחוב אוסישקין מבט מההצטלבות עם שדרות בן מימון, 1934. באמצע התמונה משמאל הצטלבות רח אוסישקין עם רחוב רמב״ן. משמאל בשדרות בן מימון 46 ופינת אוסישקין נמצא בית ג׳ייקובס,שהיה פקיד בכיר של המנדט הבריטי וסגן מושל ירושלים , ושנחנך

עוד משישי של ירושלים של פעם, והפעם- שכונת ממילא, שנת 1961. שכונת ממילא שוכנת בעמק המקשר בין שער יפו של העיר העתיקה לבין העיר החדשה. השכונה הוקמה בסוף המאה ה 19 והייתה שכונה מעורבת של סוחרים יהודים וערבים שביקשו לצאת מהצפיפות והשטחים המוגבלים של העיר

עוד משישי של ירושלים של פעם, והפעם- מחלבת תנובה ברחוב ירמיהו, רוממה. מחלבת תנובה הוקמה כבר בשנת 1926. המחלבה הראשונה בעיר הייתה שייכת למשביר ושכנה ברחוב בן יהודה בעיר. זקני ירושלים עדיין זוכרים את געיית הפרות וריח הניחוח שפרץ מהמחלבה שהתנאים הסניטריים שבה לא היו

,עוד משישי של ירושלים של פעם .והפעם-  92 שנה לקולנוע אדיסון קולנוע אדיסון נפתח כבר בשנת 1932, והיה בית הקולנוע השלישי שנפתח בירושלים. קדמו לו קולנוע ציון וקולנוע עדן. הבניין שכן ברחוב ישעיהו פינת רח בליליוס, מצפון למרכז העיר וצומת האיקסים, לב שכונת גאולה בואכה

עוד משישי של פעם, והפעם- תנור נפט בחורף ירושלמי קשוח. בימי המנדט הבריטי, טרם הקמת בתי הזיקוק בחיפה זרם הנפט לארץ ישראל בצינור שאורכו כ- 1,000 ק”מ מכרכוכ שבעירק ועד לנמל חיפה. הנחת הצינור הושלמה ב – 1934. את הזכיון להקמת בתי הזיקוק בחיפה נתן

עוד משישי של פעם, והפעם- בית המעלות, 1942. במרכז התמונה רחוב המלך ג’ורג’ שמשני צדדיו שדרת עצים מוריקה, משמאל לרחוב בשדה הנטוש מגרש החניה הפתוח של ימינו, ששייך לממשלת רוסיה, מימין לכביש, מה שבעתיד ייקרא גן העצמאות , ומשמאל בית המעלות. בית המעלות נבנה בשנת

עוד משישי של ירושלים של פעם, והפעם- בריכת ממילא, צילום משנת 1856. בריכת ממילא ממוקמת בגן העצמאות של היום, ביו רחוב בן סירא לרחוב אגרון, מול מלון הוולדורף אסטוריה, מלון פאלאס לשעבר. בניית הבריכה התחילה עוד בתקופה הביזנטית, ובגלל מיקומה הטופוגרפי הנמוך יחסית אגרה הבריכה

עוד משישי של ירושלים של פעם, והפעם- שחרור השבויים היהודים מירדן במלחמת העצמאות . בתמונה- שחרור זקני תושבי הרובע היהודי ממחנה השבויים אום אל ג’מאל בירדן, 1949. במלחמת העצמאות נלקחו כ- 700 יהודים לשבי בירדן. השבויים הובאו ממספר קרבות בירושלים וסביבתה- כ- 320 שבויים מקרבות

עוד משישי של ירושלים של פעם, והפעם- מעיין שטוב 1941. מעיין שטוב היא חנות ותיקה בירושלים שנוסדה בשנת 1940. החנות ממוקמת על פינת הרחובות יפו והמלך ג’ורג’, שמאוחר יותר תיקרא גם צומת האיקסים. מקורה של משפחת שטוב היה במינץ שבגרמניה, ולאחר מכן עברה המשפחה לפרנקפורט

עוד משישי של ירושלים של פעם, והפעם- בית ילין במוצא תחתית, 1895. בית ילין הינו הבית הראשון שנבנה על ידי יהודים בעמק שלימים יקרא עמק מוצא. הבית נמצא על אם הדרך הישנה בין יפו ותל אביב וירושלים, והוא ממוקם על קרקע חקלאית שנקנתה בשנת 1860

עוד משישי של ירושלים של פעם, והפעם- בניין בנק אנגלו- פלשתינה רחוב יפו ,1940. בנק אנגלו פלשתינה נקרא עד שנת 1931 בנק אפ”ק והיה המוסד הפיננסי המרכזי של היישוב היהודי בארץ ישראל, מתקופת השלטון העות’מאני, במהלך כל שלטון המנדט הבריטי ואף אחרי הקמת מדינת היהודים

עוד משישי של פעם, והפעם- האוטובוס הראשון בשכונת תלפיות, 1925. בשנת 1911 פנה יצחק לוי, מנהל בנק אפ”ק , שהיה המוסד הפיננסי המרכזי של היישוב היהודי בתקופת השלטון העות’מאני אל ארתור רופין, מנהל המשרד הארצישראלי של ההסתדרות הציונית העולמית בבקשה לבנות שכונת מגורים לעובדיו בירושלים.

עוד משישי של ירושלים של פעם, והפעם- בית הסוהר המרכזי של ירושלים. בית הסוהר של ירושלים פעל בתקופת המנדט הבריטי בארץ. המבנה הוקם באמצע 1860 כחלק ממתחם מגרש הרוסים שנבנה לשמש את הצליינים הרוסים שהגיעו לארץ הקודש בתקופת הצאר ניקולאי ה-6, ונקרא על שם אימו

עוד משישי של ירושלים של פעם, והפעם- שדה התעופה של ירושלים. לאחר כיבוש הארץ על ידי הבריטים הוחלט על ידם להקים שדה תעופה באיזור ירושלים. מספר אפשרויות נבדקו, ביניהם שדה תעופה במחנה אלנבי שבתלפיות. תושבי תלפיות התנגדו נחרצות לתוכנית, וכך נמנעה מאיתנו האפשרות לאכול חומוס

עוד משישי של ירושלים של פעם, והפעם- הבית ברחוב בן מימון 1, גלגולו של בניין. בתמונה- הבית ברחוב בן מימון 1 פינת רחוב עזה בתמונה משנת 1930. הבניין נבנה בסגנון האדריכלות המודרנית ונבנה ע”י אדריכל שזהותו נשכחה עם השנים בצורת אונייה בת 2 קומות וחצר,

עוד משישי של ירושלים של פעם, והפעם – מאורעות תרפ”ט, 1929. מאורעות תרפט התרחשו בין ה- 23-29 באוגוסט 1929, בזמן שלטון המנדט הבריטי בארץ. בשלטון הבריטי עמד באותם הימים הארי לוק הפרו – ערבי שהחליף את הנציב הבריטי העליון לארץ ישראל ששהה באותה התקופה בלונדון.

עוד משישי של פעם, והפעם- גן התות, שכונת אוהל משה, נחלאות , סוף שנות השישים. גן התות נבנה בסוף המאה ה-19 כמרכזה של שכונת אוהל משה – אחת השכונות היהודיות הראשונות שנבנו בשכונת נחלאות. הגן כונה בשמו בשל עצי התות הגדולים שנמצאים בו מזה שנים

עוד משישי של ירושלים של פעם, והפעם, שדרות הרצל פינת שדרות שז״ר , 1963. משמאל למעלה בנייני האומה , והכביש משמאלו הוא שדרות שז״ר והכניסה לעיר מכיוון תל אביב מתחת לגשר המיתרים של היום, ולבעלי הזכרון משמאל לבנייני האומה עמוד הזכרון והאנדרטה . הכביש בתחתית

עוד משישי על ירושלים של פעם, והפעם – התחנה המרכזית ברוממה , אמצע שנות ה 80. התחנה המרכזית ברוממה שמשה במשך שנים הטרמינל היחידי ליציאה בתחבורה ציבורית מחוץ לעיר. מתחם צפוף ומלוכלך, ריצוף שבור ומתנדנד ושתי חנויות פלאפל מפויחות בכניסה מודיעין מרכזי לנוסעים שהיה מאוכלס

עוד משישי של ירושלים של פעם, והפעם- המושבה הגרמנית. בתמונה – חקלאים בשדות עמק רפאים ומאחוריהם בתי המושבה הגרמנית. המושבה הגרמנית נבנתה על ידי הטמפלרים בשנת 1873. הטמפלרים שהיו מתיישבים נוצרים אדוקים שהגיעו מגרמניה לארץ ישראל במטרה להקים חברה נוצרית אמיתית בארץ האלוהים שמרכזה ירושלים.

עוד משישי של ירושלים של פעם, והפעם- בית טליתא קומי, 1890, רחוב קינג ג’ורג’ ורחבת המשביר של היום. בית טליתא קומי הוקם כבית יתומות לנערות נוצריות שהוקם בסוף העולם של אז, הרחק הרחק מחומות העיר העתיקה, בכדי לאפשר לנערות היתומות לקבל חינוך לחיי נזירות, הרחק

שישי של ירושלים של פעם, תשעה באב, תשפ״ג. בתמונה, רחבת הכותל המערבי, ט׳ באב 1937. תשעה באב הוא יום תענית על חורבן ירושלים והמקדש בגלל שנאת חינם. תשעה באב מסיים את שלושת השבועות שתחילתם בי״ז תמוז, התאריך שבו הובקעה חומת ירושלים בחורבן בית שני, וביום

עוד משישי של ירושלים של פעם, והפעם- שוק מחנה יהודה, לרגל חגיגות 100 שנה לשוק שהתקיימו השבוע בירושלים. שוק מחנה יהודה החל את דרכו בסוף המאה ה- 19, הרבה לפני שהוא ידע שהוא עומד להיות אייקון ירושלמי לדורות , כשפלאחים ערבים מליפתא, שייח’ באדר ודיר

עוד משישי של ירושלים של פעם, והפעם, צומת האיקסים בזמן המנדט הבריטי. צומת האיקסים הוא צומת הרחובות יפו המלך גורג׳ ורחוב שטראוס. השוטר הבריטי, שנראה אדמדם מהחום הים תיכוני גם בשחור לבן, מכוון את התנועה הרחק מהקרירות הבריטית המפורסמת, בנשמה ובמזג האוויר. הבובי המקומי עמד

עוד משישי של ירושלים של פעם, והפעם- כיכר צהל, 1940. כיכר צהל ממוקמת בצומת הרחובות יפו ושלמה המלך בסמוך לשער יפו והשער החדש. הכיכר התפתחה כחלק מתהליך היציאה מחומות העיר העתיקה באמצע המאה ה- 19 בתקופת שלטון העות’מנים בארץ, והייתה מקום מפגש של הצירים שהובילו

עוד משישי של ירושלים של פעם, והפעם יום כיפור בירושלים. לאווירה המיוחדת של יום כיפור קדם בילד אפ שהתחיל עוד לפני ראש השנה עם תחילת הסליחות. באשמורת הלילה צעדו קבוצות של אנשים אל בתי הכנסת לאמירת הסליחות. בשכונות הותיקות היה גבאי בית הכנסת עובר בין

עוד משישי של ירושלים של פעם- והפעם- גלידת קרוול, ליד המשביר הישן. הקיץ בירושלים היה חם עד נסבל בשנות ה 70-80. לאף אחד לא היה מזגן בבית. הירושלמים לא שמעו עדיין על ההמצאה וגם מתוך גאוות לוחמים ירושלמית- “עוד מעט יירד הערב ויבוא האוויר של

עוד משישי של ירושלים של פעם, והפעם, בתי סיידוף בתמונה משנת 1971. מבנה בתי סיידוף הוקם על ידי יצחק סיידוף בראשית המאה הקודמת בשנת 1911 , ברחוב יפו של היום, בסמוך וממערב לשוק מחנה יהודה. סיידוף היה יהודי אמיד מבוכרה, שהקים מבנה למגורים ומסחר, שנבנה

עוד משישי של ירושלים של פעם, והפעם, בניית שיכוני הרכבת בקריית משה, תחילת רחוב כנפי נשרים של היום. קריית משה הוקמה בשנת 1925 בעזרתה של ״קרן מזכרת משה מונטיפיורי״, ומכאן שמה. לפני הקמת השכונה קידמה הקרן גם את הקמתן של שכונות מזכרת משה, ימין משה

עוד משישי של ירושלים של פעם, והפעם-״ספרים רבותי ספרים״, ילדי שכונת עין כרם מחכים בתור לספריה עירונית ניידת, 1963. בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל הקטנה, שזה עתה הוקמה , השכונות נבנו בחופזה, מכילות לתוכן גלי עליה של המוני יהודים מרחבי העולם. מרבית השכונות נבנו כמעברות