עוד משישי של פעם, והפעם- משרדי הממשלה בירושלים, ראשית שנות ה 50. ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, במסמך הידוע בשם מגילת העצמאות , הוקראה על ידי דוד בן גוריון במוזיאון תל אביב הישן שבשדרות רוטשילד. זמן קצר לאחר הקמת המדינה, וכתגובת נגד לדרישת האו״ם לבינאום ירושלים, החליטה בסוף שנת 1949 ממשלת ישראל בראשות דוד בן גוריון להעביר את מוסדות השלטון מתל אביב לירושלים. לצורך כך נערך מיפוי ואיתור שטחים מתאימים בתוך העיר, איזור רח יפו נסרק בקפידה, אולם לא היו בנמצא מספיק שטחים בכדי להכיל את כל מוסדות המדינה הצעירה שזה עתה קמה. משלא נמצא מקום מתאים במרכז העיר, נבחרה גבעה פנויה במערב העיר, שכונתה גבעת רם. באיזור ייבנו לימים המבנים העיקריים של שלוש הרשויות של מדינת ישראל על פי ההגדרות שנכתבו במגילת העצמאות- המחוקקת – הכנסת. המבצעת- משרד ראש הממשלה, משרד החוץ והפנים, בנק ישראל וכו. והשופטת- בנין בית המשפט העליון. אולם עד לתחילת בניית קריית הממשלה בגבעת רם , פוזרו חלק ממשרדי הממשלה בעיר . בתמונה – החזית והכניסה לחלק ממשרדי הממשלה ששכנו בסמוך לבית העירייה של היום, ליד גדר בית החולים הרוסי הסמוך, בתחילת שנות ה 50 של המאה הקודמת. אומרים שהקמת המדינה היא תחילת ימות המשיח- אחרי 2,000 שנות גלות חזר העם היהודי לארצו מכל קצוות תבל, אחרי השואה, האינקוויזיציה ורדיפות היהודים בכל מקום בעולם. אנחנו נמצאים בימים אלו בעקבתא דמשיחה – חבלי משיח ואתחלתא דגאולה- תחילת הגאולה . הימים לפני הגאולה תוארו כבר במקורות כימים קשים וכימי פורענות, חכמת סופרים תסרח, והאמת נעדרת, ופני הדור כפני הכלב. ישנם עוד תיאורים צבעוניים וקשים לתקופה, שמפאת אווירת ערב שבת והאווירה הכללית העצובה גם כך, נוותר עליהם לטובת כולם. אנחנו חיים בימים של בלבול ושנאת חינם, מאבקים בין איש לאחיו, ומילים קשות נזרקות לחלל האויר. יש לנו מדינה אחת, ארץ אחת ועם אחד. עלינו לשמור מכל משמר על הפקדון שקיבלנו ושנקנה בהמון דם , דמעות ויזע, והיה משאת נפשם של יהודים בכל העולם במשך דורות על דורות. עפ״י המסורת המשיח יגיע על חמור, עפ״י פירוש החסידות הגאולה תרכב על ה(חמור) חומר- התאווה לכסף , השחיתות, שוחד והפרת כללי המשחק והחוק. כפי שרואים בתמונה, נראה שהמשיח כבר ממש בדרך, וכנראה בפקקים האינסופיים , או שכבר הגיע ומחפש חניה- שגם זו משימה לא פשוטה. אבל מה שבטוח ומעיד יותר מכל שהמשיח בדרך, הוא שהחמורים כבר כאן, ותופסים את מקומם, בגדול. אבל החמור הוא רק כלי התחבורה , ואנחנו , כולנו, מחכים כבר לדבר האמיתי. שנזכה לשלום פנימי בינינו , ושהמשיח יגיע כבר, ויגאל אותנו מצרותינו. אבל עד אז- שנהיה טובים אחד לשני, ונשמור כולנו על המדינה היחידה והעם היחיד שיש לנו, ושנרבה באהבת חינם – זה בחינם. שבת של שלום לרחוק ולקרוב מירושלים הצלם לא ידוע לי.